|
כפר שהוקם בשלהי התקופה העותמאנית (סוף המאה … כפר שהוקם בשלהי התקופה העותמאנית (סוף המאה ה-19) והתקיים בשולי תל גזר עד 1948.
בתחילת המאה ה-19 נבנה הכפר אבו שושה, הוא הוקף קווי צבר, בניה אופיינית לכפרים מתקופה זו. בכפר חיו כמאה משפחות בבתי אבן ובוץ. ב-1931 נמנו בכפר 627 תושבים שהתגוררו ב-145 בתים צפופים מבוץ ואבן, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-870,
כולם מוסלמים. בכפר היה מסגד ומספר חנויות, ובית ספר יסודי שנוסד ב-1947. אנשי הכפר גידלו דגנים ומטעי פרי.
ב-1 באפריל 1948 חדרו יחידות של חטיבת גבעתי וכוחות נוספים לכפר ופוצצו בית ובאר. הכפר נכבש במהלך מבצע "ברק" ב-14 במאי 1948 בידי חטיבת גבעתי. התושבים ברחו, וחלק מבתי הכפר פוצצו. כיבוש הכפר נועד לאפשר מתקפה שנעה מזרחה במטרה לכבוש את לטרון.
מושב פדיה הוקם ב-1951 על חלק מאדמות אבו שושה. קיבוץ גזר, שסמוך לאתר הכפר מצפונו, הוקם ב-1945 על אדמות שנרכשו מאל-קובאב. היישוב עמלים שוכן על רוב אתר הכפר. עצי תאנה וברוש, שיחי צבר ועץ דקל אחד גדלים באתר. העמקים הסמוכים נטועים באפרסקים ותאנים, ועצי פרי שונים גדלים במורדות.
במורדות הכפר היו מעיינות ומהם יצאה אמת ה"בראדה" (ולא מעין ורדה) לרמלה והזינה את המאגרים הענקיים של רמלה. ) לרמלה והזינה את המאגרים הענקיים של רמלה.
|
Description
|
