|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{Point | | {{Point |
| - | |Lon=35.65417 | + | |Lon=35.1002285 |
| - | |Lat=32.7373549 | + | |Lat=32.6227085 |
| - | |Height=375 | + | |Height= |
| | |MeasuredByGPS=Yes | | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=5דטםען79 | + | |Name=ריכוז כלמינטה אפורה |
| - | |Description=תכיא+972httפםםי7פןפs://open.spotify.com/track/5JBjzDKCWZKTe6PPQTN0GY?[5.9.2014, 15:06] אבנר בן שבת: הי 78ם6פ7אבלבל | + | |Description=גבעה חשופה בשולי יער נטוע. ריכוז מאוד גדול של כלמינטה אפורה לצד אזוב מצוי |
| - | השבת את מצטרפת למסורת שהיתה לי עד עכשיו עם אורן. כל פעם שתשארי שבת, אשלח לך שיר.
| + | |
| - | לפעמים ילווה גם בסיפור שמאחוריו. יגיע בהמשך.
| + | |
| - | שתהיה שבת מקסימה בדרום החם.
| + | |
| - | [5.9.2014, 15:20] אבנר בן שבת: ליל חניה
| + | |
| - | מילים: נתן אלתרמן
| + | |
| - | לחן: יאיר רוזמבלום
| + | |
| - | | + | |
| - | ליל חניה. בקול דברים בשחוק בגדף
| + | |
| - | בהמולת מלאכות
| + | |
| - | הוא קם הנה הנו
| + | |
| - | כמו פני עיר נבנית
| + | |
| - | פניו של שדה הקטל
| + | |
| - | בהתפרש המחנה אשר דינו
| + | |
| - | להיות שופך דם האדם ומגינו
| + | |
| - | | + | |
| - | ליל חניה ליל זמר
| + | |
| - | עליל שחקים רקוע
| + | |
| - | ליל רוב מלאכות חופזות
| + | |
| - | ליל אד מן הדוודים
| + | |
| - | ליל שמוסך את כישופה
| + | |
| - | של רעות רוח
| + | |
| - | בבניינה של ממלכה
| + | |
| - | ליל נדודים
| + | |
| - | פם6ניצב פרוש על היחיד והגדודים
| + | |
| - | | + | |
| - | מתוך אשמורת ראשונה
| + | |
| - | בין חוף וגבע
| + | |
| - | היה נשקף פתאום מראה המלחמה כמו הווי
| + | |
| - | צוען חבור יתד וחבל
| + | |
| - | בו חירותם של מסעות וחירומם בו הכלים
| + | |
| - | והחוקות בע6ירומם
| + | |
| - | ו
| + | |
| - | | + | |
| - | בו מליצת סיסמות הזמן
| + | |
| - | אשר לא פרק
| + | |
| - | שירה צרופה בן יעסוק
| + | |
| - | חלילה לו ורק הזמר הנפוץ
| + | |
| - | שלא דבר ערך
| + | |
| - | ולא שכיית חמדה הוא
| + | |
| - | יישאן במלוא צווחת צבעיו החריפים על חלילו.
| + | |
| - | | + | |
| - | על אהבה הוא מדבר
| + | |
| - | בה הוא פותח
| + | |
| - | ועל חובה וקרב
| + | |
| - | ועול הכל בכל
| + | |
| - | אין הוא אומר
| + | |
| - | את זאת בכל דקויותיה
| + | |
| - | של השירה
| + | |
| - | אבל אומר בקול גדול
| + | |
| - | בלי מורך לב
| + | |
| - | ובלי חשש מפני הזול
| + | |
| - | | + | |
| - | עת מלחמה
| + | |
| - | גם צלם הדברים האלה
| + | |
| - | היה צלמה לקול
| + | |
| - | זמרת פזמון תועה
| + | |
| - | עוד ימשכו המה
| + | |
| - | כמו נימה מחלב
| + | |
| - | נפשו של דור
| + | |
| - | גם בשדה זרועה
| + | |
| - | לזכור לא רק לרע ימי רעה
| + | |
| - | [5.9.2014, 15:06] אבנר בן שבת: הי בלבל
| + | |
| - | השבת את מצטרפת למסורת שהיתה לי עד עכשיו עם אורן. כל פעם שתשארי שבת, אשלח לך שיר.
| + | |
| - | לפעמים ילווה גם בסיפור שמאחוריו. יגיע בהמשך.
| + | |
| - | שתהיה שבת מקסימה בדרום החם.
| + | |
| - | [5.9.2014, 15:20] אבנר בן שבת: ליל חניה
| + | |
| - | מילים: נתן אלתרמן
| + | |
| - | לחן: יאיר רוזמבלום
| + | |
| - | | + | |
| - | ליל חניה. בקול דברים בשחוק בגדף
| + | |
| - | בהמולת מלאכות
| + | |
| - | הוא קם הנה הנו
| + | |
| - | כמו פני עיר נבנית
| + | |
| - | פניו של שדה הקטל
| + | |
| - | בהתפרש המחנה אשר דינו
| + | |
| - | להיות שופך דם האדם ומגינו
| + | |
| - | | + | |
| - | ליל חניה ליל זמר
| + | |
| - | ליל שחקים רקוע
| + | |
| - | ליל רוב מלאכות חופזות
| + | |
| - | ליל אד מן הדוודים
| + | |
| - | ליל שמוסך את כישופה
| + | |
| - | של רעות רוח
| + | |
| - | בבניינה של ממלכה
| + | |
| - | ליל נדודים
| + | |
| - | ניצב פרוש על היחיד והגדודים
| + | |
| - | | + | |
| - | מתוך אשמורת ראשונה
| + | |
| - | בין חוף וגבע
| + | |
| - | היה נשקף פתאום מראה המלחמה כמו הווי
| + | |
| - | צוען חבור יתד וחבל
| + | |
| - | בו חירותם של מסעות וחירומם בו הכלים
| + | |
| - | והחוקות בעירומם
| + | |
| - |
| + | |
| - | | + | |
| - | בו מליצת סיסמות הזמן
| + | |
| - | אשר לא פרק
| + | |
| - | שירה צרופה בן יעסוק
| + | |
| - | חלילה לו ורק הזמר הנפוץ
| + | |
| - | שלא דבר ערך
| + | |
| - | ולא שכיית חמדה הוא
| + | |
| - | יישאן במלוא צווחת צבעיו החריפים על חלילו.
| + | |
| - | | + | |
| - | על אהבה הוא מדבר
| + | |
| - | בה הוא פותח
| + | |
| - | ועל חובה וקרב
| + | |
| - | ועול הכל בכל
| + | |
| - | אין הוא אומר
| + | |
| - | את זאת בכל דקויותיה
| + | |
| - | של השירה
| + | |
| - | 🦧אבל אומר בקול גדול
| + | |
| - | בלי מורך לב
| + | |
| - | 🐱ובלי חשש מפני הזול
| + | |
| - | | + | |
| - | עת מלחמה
| + | |
| - | גם צלם הדברים האלה
| + | |
| - | היה צלמ🦬🐴ה לקול
| + | |
| - | זמרת פזמון תועה
| + | |
| - | עוד ימשכו המה
| + | |
| - | םכמו נימה מחלב
| + | |
| - | ונפשו של דור
| + | |
| - | כםגם בשדה זרועה
| + | |
| - | לזכור לא רק לרע ימי רעה
| + | |
| - | | + | |
| - | גם זה נשלב
| + | |
| - | במלחמה כל זה גם יחד
| + | |
| - | כמו אבחת אביב נמסך בעם מליל🐒🐒🦧 ומשחרים
| + | |
| - | כל זה מתל ומגדות נחל יהיה
| + | |
| - | עולה ביעף ושב נקטע בילל
| + | |
| - | של איש זונק
| + | |
| - | ואיש יורה ואיש נופל
| + | |
| - | של איש זונק
| + | |
| - | ואיש יורה ואיש נופל
| + | |
| - | גם זה נשלב
| + | |
| - | 05ן45676806+972במלחמה כל זה גם יחד
| + | |
| - | כמו אבחת אביב נמסך בעם מליל ומשחרים
| + | |
| - | כל זה מתל ומגדות נחל יהיה +9721700506070עולה ביעף ושב נקטע בילל
| + | |
| - | של איש ןו
| + | |
| - | +972+972ואיש יורה ואיש נופל
| + | |
| - | 0545676806של איש זונק
| + | |
| - | ואיש יורה ואיש נופל+972si=llHVH8I8Sdqrv5-8PYsnHgםןחן8+97+972+9721700506070https://youtu.be/1XXGWERfV7I?si=NUvןןןעOpkoZ1no8xAwS+972+972+9וםויפן72httןps://opeןןוn.spotify.comו/track/5JBjzDKCWZםןאפפםKTe6PPQTN0GY?si=llHVH8I8Sdqrv5-8PYsnHg+972+97+ןי972+ןפ9722282
| + | |
| | |images= | | |images= |
| | |Accessibility= | | |Accessibility= |
| - | |PointType=מטע / פרדס | + | |PointType=פריחה |
| - | |Contributors=Avner-MH | + | |Contributors=Avner-MH, עמיאל וסל |
| | |csrc=mobile | | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate=8/28/2025 04:14:37 | + | |LastUpdate=9/1/2025 05:37:58 |
| - | |WinId=638919512771718049 | + | |WinId=638923018785378373 |
| | |LongDescription= | | |LongDescription= |
| | |ExtLinks= | | |ExtLinks= |
| | }} | | }} |
גבעה חשופה בשולי יער נטוע. ריכוז מאוד גדול של כלמינטה אפורה לצד אזוב מצוי