תל שמאם

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 16:42, 10 בינואר 2021 (הצגת מקור) Boazf (שיחה | תרומות) (שם:תל ‏שמאס. תיאור:מזוהה ע״י ארכאולוגים כעיר המקראית ״דבשת״) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 13:13, 11 במאי 2025 (הצגת מקור) ראובן לוי (שיחה | תרומות)
(7 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 3:		שורה 3:
	|Lat=32.670793976034		|Lat=32.670793976034
	|Height=41		|Height=41
-	|MeasuredByGPS=Yes	+	|MeasuredByGPS=No
-	|Name=תל ‏שמאס	+	|Name=תל שמאם
-	|Description=מזוהה ע״י ארכאולוגים כעיר המקראית ״דבשת״	+	|Description=תל-שמאם, שהתנשא בעבר אל מול נקודת תצפית זו, מזוהה על ידי ארכיאולוגים כעיר המקראית "דבשת" הנזכרת בספר יהושע. (פרק י"ט, פסוקים י', י"א): וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלָן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָרִיד. וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְנֵי יִקְנְעָם". בסוף שנת 1925, חברת "הכשרת היישוב" רכשה אדמות באזור ממשפחת טועני, ערבים נוצרים, שחיו בביירות והיו מקורבים למשפחת סורסוק, שהיו בעלי הקרקעות ברוב עמק יזרעאל. חברת "הכשרת היישוב" בנתה צריף גדול על תל-שמאם לשימוש השומרים. בתחילת שנת 1927 הגיעו מנהלל מספר בחורים ובחורה אחת, מחברי ארגון א', לימים ממייסדי כפר יהושע, והתיישבו על התל. כעבור זמן הצטרפו
		+	לתל-שמאם חברים נוספים מארגון א'. באביב של אותה שנה, העבירו חברי הקבוצה את הצריף מתל-שמאם למרכז הכפר. צריף זה היה המבנה הראשון בנקודת הקבע של הכפר, וסביבו
		+	הוקם המושב כפר יהושע. במשך שנים, השתמשו חקלאי כפר יהושע באדמת התל – "חירבה" – לטיוב אדמתם, בלי מודעות
		+	לארכיאולוגיה ולשרידים שהיו בתל. וכך, מחוסר מודעות, נעלם התל.
	|images=2021-01-10T08_06_48.633335485459.jpg,2021-01-10T08_06_53.608292335658.jpg		|images=2021-01-10T08_06_48.633335485459.jpg,2021-01-10T08_06_53.608292335658.jpg
-	|Accessibility=	+	|PointType=אחר
-	|PointType=אתר היסטורי	+	|Contributors=Boazf, Abeer24, אמירע, אודפוסי, Levanazs, נצה, ראובן לוי
-	|Contributors=Boazf	+
	|csrc=mobile		|csrc=mobile
-	|LastUpdate=1/10/2021 16:42:42	+	|LastUpdate=5/11/2025 13:13:45
-	|WinId=637458937622058048	+	|WinId=637458937620311439
	|LongDescription=		|LongDescription=
		+	|Accessibility=
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
	}}		}}

---

גרסה אחרונה מתאריך 13:13, 11 במאי 2025

35.155747551987

32.670793976034No   41 מ'

תקציר

תל-שמאם, שהתנשא בעבר אל מול נקודת תצפית זו, מזוהה על ידי ארכיאולוגים כעיר המקראית "דבשת" הנזכרת בספר יהושע. (פרק י"ט, פסוקים י', י"א): וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְׁלִישִׁי, לִבְנֵי זְבוּלָן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיְהִי גְבוּל נַחֲלָתָם, עַד-שָרִיד. וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְנֵי יִקְנְעָם". בסוף שנת 1925, חברת "הכשרת היישוב" רכשה אדמות באזור ממשפחת טועני, ערבים נוצרים, שחיו בביירות והיו מקורבים למשפחת סורסוק, שהיו בעלי הקרקעות ברוב עמק יזרעאל. חברת "הכשרת היישוב" בנתה צריף גדול על תל-שמאם לשימוש השומרים. בתחילת שנת 1927 הגיעו מנהלל מספר בחורים ובחורה אחת, מחברי ארגון א', לימים ממייסדי כפר יהושע, והתיישבו על התל. כעבור זמן הצטרפו לתל-שמאם חברים נוספים מארגון א'. באביב של אותה שנה, העבירו חברי הקבוצה את הצריף מתל-שמאם למרכז הכפר. צריף זה היה המבנה הראשון בנקודת הקבע של הכפר, וסביבו הוקם המושב כפר יהושע. במשך שנים, השתמשו חקלאי כפר יהושע באדמת התל – "חירבה" – לטיוב אדמתם, בלי מודעות לארכיאולוגיה ולשרידים שהיו בתל. וכך, מחוסר מודעות, נעלם התל.

הרחבה

סיווג: אחר
נגישות:
מקור:Boazf, Abeer24, אמירע, אודפוסי, Levanazs, נצה, ראובן לוי
תאריך עדכון: 5/11/2025 13:13:45

קישורים חיצוניים

2021-01-10T08_06_48.633335485459.jpg, 2021-01-10T08_06_53.608292335658.jpg
{{{Csrc}}}
637458937620311439