מעלה עוזי
מתוך עמוד ענן
(שם:מעלה עוזי. תיאור:מעלה עוזי או בשמו במפות "מעבר עוזי" על שם סמל עוזי בנדרלי ממושב בית שערים שהיה חייל בפלחה"ן של הצנחנים. המחלקה שלו עסקה ב) |
(שם:מעלה עוזי. תיאור:א) מעלה עוזי או בשמו במפות "מעבר עוזי" על שם סמל עוזי בנדרלי ממושב בית שערים שהיה חייל בפלחה"ן של הצנחנים. המחלקה שלו עסק) |
||
| (9 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.328349688609 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.436608493667 |
| - | |Height= | + | |Height=204 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=מעלה עוזי | |Name=מעלה עוזי | ||
| - | |Description=מעלה עוזי או בשמו במפות "מעבר עוזי" על שם סמל עוזי בנדרלי ממושב בית שערים שהיה חייל בפלחה"ן של הצנחנים. המחלקה שלו עסקה בפריצת המעלה. | + | |Description=א) מעלה עוזי או בשמו במפות "מעבר עוזי" על שם סמל עוזי בנדרלי ממושב בית שערים שהיה חייל בפלחה"ן של הצנחנים. המחלקה שלו עסקה בפריצת המעלה. |
עוזי נהרג בתאונת דרכים במסגרת השירות הצבאי. | עוזי נהרג בתאונת דרכים במסגרת השירות הצבאי. | ||
המעלה הושלם במרץ 1966 על ידי חבריו לפלוגה בפיקוד סגן יצחק מרדכי ונקרא על שמו. | המעלה הושלם במרץ 1966 על ידי חבריו לפלוגה בפיקוד סגן יצחק מרדכי ונקרא על שמו. | ||
| + | ב) מקור השם מעלה עוזי: | ||
| + | המעלה נקרא על שמו של עוזי מושקוביץ. לקראת מסע חטיבתי ב 1954 יצאה חוליה בפיקוד מח"ט גבעתי חיים ברלב למצוא מסלול. החוליה התפצלה ועזי מושקוביץ מצא נתיב לחצית נחל חבר. | ||
| + | נקודה מדייקת למעלה. הטיפוס הוא מכיוון צפון לדרום. נכון לספט' 18 המעלה בקושי קל-בינוני לטיפוס. הילוך כוח וקצת הכוונה תספיק. מהכיוון ההפוך בירידה אין שום קושי | ||
אוקטובר 2014 מדורדר ובורות הירידה מדרום לצפון נוחה יותר , הפוך בעייתי , אך לא נורא | אוקטובר 2014 מדורדר ובורות הירידה מדרום לצפון נוחה יותר , הפוך בעייתי , אך לא נורא | ||
| - | עבירות קשה | + | עבירות קשה |
| - | |images=DSC09653A.JPG,אבנר ברוך מעלה עוזי 0239.jpg,אבנר ברוך מעלה עוזי 0248.jpg | + | |
| + | |||
| + | בשנת 1954-55 נבנו המשטרות הירדניות לאורך הגבול הדרום - מזרחי של ישראל: | ||
| + | 1. א - רהווה (בסמוך למערב מיתר) | ||
| + | 2. רוג'ום א מדפע (סמוך לשני ליבנה) | ||
| + | 3. לוציפר (יתיר) | ||
| + | 4. אום דרג' | ||
| + | 5. רוג'ום א נאקה | ||
| + | 6. המשטרה במצוקי דרגות שלא הספיקה להיבנות. | ||
| + | |||
| + | בעשור הראשון השוטרים סיירו בין המשטרות על גבי סוסים/גמלים ובאמצע שנות ה60 נפרצו צירים לנסיעה והשוטרים השתדרגו לרכבי שטח מסוג "לנדרובר". | ||
| + | |||
| + | במהלך שנות הקיום של המשטרות הירדניות, ובפרט בתקופה בה השתמשו הירדנים ברכבי שטח - יצאו לא מעט התקפות מהמשטרות עצמן לכיוון שטח ישראל, אחת מסוגי ההתקפות הייתה נסיעה ממשטרת אום דרג' למצוק הדרומי שמעל נחל ערוגות (שכבר אז היה בשליטה ישראלית ומטיילים הרבו לבקרו), פתיחת מקלעים וירי על מטיילים בנחל. | ||
| + | |||
| + | בצה"ל רצו לשים לכך סוף, אך הבעיה - גבול ישראל ירדן באותו האזור עובר בקו האורך שבו הנחלים תלולים ועמוקים למדי, ולא קיימת כל דרך החוצה את נחל חבר בשטח שבין הגבול לבין מצוק ההעתקים. | ||
| + | כמובן, קו גבול באותה התקופה בנוי ממספר חביות חלודות לסימון, ולא כל אמצעי חציצה. | ||
| + | |||
| + | במשך תקופה ארוכה, היו עולות רגלית חוליות קטנות של צנחנים, שלושה חיילים ומ"כ כשכל הציוד עליהם - במעלה האיסיים, במעלה צרויה ובמעלה הר ישי, מתמקמות בראש המעלות ובסמוך לגבול ומבצעות סיורים רגליים במרחב. | ||
| + | |||
| + | לא פעם נתקלו הצנחנים בשוטרים ירדנים שנסעו מזרחה על מנת לפגוע במטיילים והשיבו אש לכיוונם. | ||
| + | |||
| + | ב1965, הוחלט לפרוץ ציר לרכבי שטח עד לראש מעלה האיסיים, תוך חצייה הכרחית של נחל חבר מדרום לצפון. | ||
| + | ובכך לקיים ריבונות לאורך הגבול ולשלוט מלמעלה במרחב עין גדי. | ||
| + | |||
| + | מי שקיבל את ההחלטה היה רפול (רפאל איתן), מח"ט 35 - חטיבת הצנחנים, שלקחה אחריות על כל מרחב מדבר יהודה. | ||
| + | |||
| + | רפול החליט כי מעבר קרקעי הכרחי במסגרת האימונים ופעילות החטיבה במרחב. | ||
| + | ביצוע המשימה הוטל כמובן על פלוגות ההנדסה בצנחנים שהוקמו באותה התקופה (פלחה"ן 5105), ודרך ביצוע המשימה גם להכשיר ולאמן את הפלוגה לעבודות הנדסיות. | ||
| + | |||
| + | הצוות שביצע את המשימה היה צוותו של סג"מ איציק מרדכי (לימים אלוף בצה"ל), בני המחזור השני של הפלחה"ן. | ||
| + | |||
| + | המשימה הייתה קשה ומורכבת, וכללה בין היתר סיוע לוגיסטי ממטוסי פייפר. המחלקה ביצעה את המשימה במקביל למשימות אחרות ובין אחת לאחרת. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | לאחר עבודה מפרכת, וחציית הנחל תוך שימוש בלוחות עץ וכבלי ויתדות ברזל - הצליח הכח לחצות את נחל חבר ולהגיע באופן ממונע לראש מעלה האיסיים, ואכן, עד למלחמת ששת הימים - שמר צה"ל על מרחב זה באופן הרמטי בזכות אותו מעבר. | ||
| + | |||
| + | במהלך התקופה, *השבוע בדיוק לפני 60 שנים* נהרג סמל המחלקה של מרדכי - עוזי בנדרלי, בן בית שערים, בתאונת דרכים עם משאית בכניסה לקיבוץ חצור, בעת שהיה חניך בקורס חבלה, עוד טרם להשלמת המשימה ופריצת המעלה. | ||
| + | |||
| + | בתום פריצת הדרך - שלח איציק מרדכי מכתב לועדת השמות הממלכתית, ובו בקשה לקרוא לדרך החדשה בשם - מעבר/מעלה "עוזי". | ||
| + | |||
| + | השם אמנם לא אושר רשמית ע"י הועדה, אך מופיע במפות ושגור היטב בפי המטיילים באזור. | ||
| + | |||
| + | תוספת קטנה ומעניינת על נושא שכבר עסקנו בו כאן לא מעט: | ||
| + | |||
| + | בשנת 1960, לאחר שנים של שוד עתיקות ומשלחות ארכיאולוגיה קטנות לנחלי מדבר יהודה, שהסתיימו לא פעם בהבנה שהשודדים ביקרו במערות לפניהן, הגיע יגאל ידין, הרמטכ"ל לשעבר וארכאולוג בעל שם לרמטכ"ל הנוכחי חיים לסקוב (שני הרמטכ"לים הצעירים ביותר), תיאר בפניו את מצב העתיקות במדבר יהודה וההפקרות בנושא והציע להגביר את הנוכחות הריבונית באזור ולהגן על האזור מפני השודדים. | ||
| + | כך הגיב לסקוב: | ||
| + | "מדוע אנו מתגוננים? ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. מדוע על צה"ל "להגן" על האזור? הבה נערוך "מתקפה" ארכיאולוגית. יזומה, מתוכננת, מקיפה, גדולה – לבדיקת כל השטח אחת ולתמיד!". | ||
| + | |||
| + | ואכן, נקבעו ארבע משלחות מחקר שיסקרו את נחל מדבר יהודה, תוך סיוע לוגיסטי של צה"ל, באישור ראש הממשלה דוד גוריון. | ||
| + | |||
| + | מובילי המשלחות היו הארכיאולוגים המובילים באותה התקופה - יוחנן אהרוני, פסח בר-אדון, יגאל ידין ונחמן אביגד. | ||
| + | |||
| + | לכל משלחת הוקם מחנה - שניים בנחל צאלים, שלישי בין נחל משמר לנחל עשהאל ורביעי בגדתו הצפונית של נחל חבר, בסמוך למחנה הרומי הקדום. | ||
| + | |||
| + | שלושת הארכיאולוגים הותיקים בחרו את המחנות הדרומיים, וידין נותר עם המחנה בנחל חבר, שנחשב לזה עם הסיכויים הפחותים ביותר לממצאים משמעותיים. | ||
| + | |||
| + | בשנת 1960 החלו עבודות ההכנה לקראת המחנות, וביניהן - פריצת דרך למחנה בגדה הצפונית של נחל חבר, דהיינו - חציית נחל חבר באופן רכוב, בשטח שבין קו הגבול לבין המצוק, באופן חד פעמי - חצייה צפונה, פריקת ציוד וחצייה דרומה חזרה. | ||
| + | |||
| + | ובכן, מסתבר כי הצנחנים של מרדכי ורפול לא היו הראשונים לחצות את הנחל, וחמש שנים לפניהם נחצה הנחל במשאיות צבאיות. | ||
| + | |||
| + | בחמש השנים שבין החציות, הרסו השיטפונות בנחל את המעבר, ולכן נזדקק רפול לעבודת הפריצה בשנית. | ||
| + | |||
| + | אגב - משלחתו של ידין, שהתאכזב בתחילה על מיקום מחנהו - גילתה את הממצאים הרבים והחשובים ביותר במערה בגדתו הצפונית של נחל חבר, הלא היא - "מערת האגרות". | ||
| + | יואב עציון-מצפה מדרג | ||
| + | |images=DSC09653A.JPG,אבנר ברוך מעלה עוזי 0239.jpg,אבנר ברוך מעלה עוזי 0248.jpg | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=אנדרטה | |PointType=אנדרטה | ||
| - | |Contributors=Ohampel, Dtichon, קובימור, Oferbr5, PW, Savyon, בועזוילנסקי, אבנר.ברוך, שלום אלקובי, גד לוטן, לידור משה, Eyalderi, גיל יעקב, Boazkr | + | |Contributors=Ohampel, Dtichon, קובימור, Oferbr5, PW, Savyon, בועזוילנסקי, אבנר.ברוך, שלום אלקובי, גד לוטן, לידור משה, Eyalderi, גיל יעקב, Boazkr, Rafael 4x4, Snf, ליאו |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=1/1/2026 10:17:35 |
|WinId=634134425758700101 | |WinId=634134425758700101 | ||
| - | |LongDescription= | + | |LongDescription=593854 |
| + | |||
| + | |||
| + | 231239 | ||
|ExtLinks=http://www.jeepolog.com/forums/content.php/1855 | |ExtLinks=http://www.jeepolog.com/forums/content.php/1855 | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 10:17, 1 בינואר 2026
204 מ'
תקציר
א) מעלה עוזי או בשמו במפות "מעבר עוזי" על שם סמל עוזי בנדרלי ממושב בית שערים שהיה חייל בפלחה"ן של הצנחנים. המחלקה שלו עסקה בפריצת המעלה. עוזי נהרג בתאונת דרכים במסגרת השירות הצבאי. המעלה הושלם במרץ 1966 על ידי חבריו לפלוגה בפיקוד סגן יצחק מרדכי ונקרא על שמו. ב) מקור השם מעלה עוזי: המעלה נקרא על שמו של עוזי מושקוביץ. לקראת מסע חטיבתי ב 1954 יצאה חוליה בפיקוד מח"ט גבעתי חיים ברלב למצוא מסלול. החוליה התפצלה ועזי מושקוביץ מצא נתיב לחצית נחל חבר. נקודה מדייקת למעלה. הטיפוס הוא מכיוון צפון לדרום. נכון לספט' 18 המעלה בקושי קל-בינוני לטיפוס. הילוך כוח וקצת הכוונה תספיק. מהכיוון ההפוך בירידה אין שום קושי אוקטובר 2014 מדורדר ובורות הירידה מדרום לצפון נוחה יותר , הפוך בעייתי , אך לא נורא עבירות קשה
בשנת 1954-55 נבנו המשטרות הירדניות לאורך הגבול הדרום - מזרחי של ישראל:
1. א - רהווה (בסמוך למערב מיתר)
2. רוג'ום א מדפע (סמוך לשני ליבנה)
3. לוציפר (יתיר)
4. אום דרג' 5. רוג'ום א נאקה 6. המשטרה במצוקי דרגות שלא הספיקה להיבנות.
בעשור הראשון השוטרים סיירו בין המשטרות על גבי סוסים/גמלים ובאמצע שנות ה60 נפרצו צירים לנסיעה והשוטרים השתדרגו לרכבי שטח מסוג "לנדרובר".
במהלך שנות הקיום של המשטרות הירדניות, ובפרט בתקופה בה השתמשו הירדנים ברכבי שטח - יצאו לא מעט התקפות מהמשטרות עצמן לכיוון שטח ישראל, אחת מסוגי ההתקפות הייתה נסיעה ממשטרת אום דרג' למצוק הדרומי שמעל נחל ערוגות (שכבר אז היה בשליטה ישראלית ומטיילים הרבו לבקרו), פתיחת מקלעים וירי על מטיילים בנחל.
בצה"ל רצו לשים לכך סוף, אך הבעיה - גבול ישראל ירדן באותו האזור עובר בקו האורך שבו הנחלים תלולים ועמוקים למדי, ולא קיימת כל דרך החוצה את נחל חבר בשטח שבין הגבול לבין מצוק ההעתקים. כמובן, קו גבול באותה התקופה בנוי ממספר חביות חלודות לסימון, ולא כל אמצעי חציצה.
במשך תקופה ארוכה, היו עולות רגלית חוליות קטנות של צנחנים, שלושה חיילים ומ"כ כשכל הציוד עליהם - במעלה האיסיים, במעלה צרויה ובמעלה הר ישי, מתמקמות בראש המעלות ובסמוך לגבול ומבצעות סיורים רגליים במרחב.
לא פעם נתקלו הצנחנים בשוטרים ירדנים שנסעו מזרחה על מנת לפגוע במטיילים והשיבו אש לכיוונם.
ב1965, הוחלט לפרוץ ציר לרכבי שטח עד לראש מעלה האיסיים, תוך חצייה הכרחית של נחל חבר מדרום לצפון. ובכך לקיים ריבונות לאורך הגבול ולשלוט מלמעלה במרחב עין גדי.
מי שקיבל את ההחלטה היה רפול (רפאל איתן), מח"ט 35 - חטיבת הצנחנים, שלקחה אחריות על כל מרחב מדבר יהודה.
רפול החליט כי מעבר קרקעי הכרחי במסגרת האימונים ופעילות החטיבה במרחב. ביצוע המשימה הוטל כמובן על פלוגות ההנדסה בצנחנים שהוקמו באותה התקופה (פלחה"ן 5105), ודרך ביצוע המשימה גם להכשיר ולאמן את הפלוגה לעבודות הנדסיות.
הצוות שביצע את המשימה היה צוותו של סג"מ איציק מרדכי (לימים אלוף בצה"ל), בני המחזור השני של הפלחה"ן.
המשימה הייתה קשה ומורכבת, וכללה בין היתר סיוע לוגיסטי ממטוסי פייפר. המחלקה ביצעה את המשימה במקביל למשימות אחרות ובין אחת לאחרת.
לאחר עבודה מפרכת, וחציית הנחל תוך שימוש בלוחות עץ וכבלי ויתדות ברזל - הצליח הכח לחצות את נחל חבר ולהגיע באופן ממונע לראש מעלה האיסיים, ואכן, עד למלחמת ששת הימים - שמר צה"ל על מרחב זה באופן הרמטי בזכות אותו מעבר.
במהלך התקופה, *השבוע בדיוק לפני 60 שנים* נהרג סמל המחלקה של מרדכי - עוזי בנדרלי, בן בית שערים, בתאונת דרכים עם משאית בכניסה לקיבוץ חצור, בעת שהיה חניך בקורס חבלה, עוד טרם להשלמת המשימה ופריצת המעלה.
בתום פריצת הדרך - שלח איציק מרדכי מכתב לועדת השמות הממלכתית, ובו בקשה לקרוא לדרך החדשה בשם - מעבר/מעלה "עוזי".
השם אמנם לא אושר רשמית ע"י הועדה, אך מופיע במפות ושגור היטב בפי המטיילים באזור.
תוספת קטנה ומעניינת על נושא שכבר עסקנו בו כאן לא מעט:
בשנת 1960, לאחר שנים של שוד עתיקות ומשלחות ארכיאולוגיה קטנות לנחלי מדבר יהודה, שהסתיימו לא פעם בהבנה שהשודדים ביקרו במערות לפניהן, הגיע יגאל ידין, הרמטכ"ל לשעבר וארכאולוג בעל שם לרמטכ"ל הנוכחי חיים לסקוב (שני הרמטכ"לים הצעירים ביותר), תיאר בפניו את מצב העתיקות במדבר יהודה וההפקרות בנושא והציע להגביר את הנוכחות הריבונית באזור ולהגן על האזור מפני השודדים. כך הגיב לסקוב: "מדוע אנו מתגוננים? ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. מדוע על צה"ל "להגן" על האזור? הבה נערוך "מתקפה" ארכיאולוגית. יזומה, מתוכננת, מקיפה, גדולה – לבדיקת כל השטח אחת ולתמיד!".
ואכן, נקבעו ארבע משלחות מחקר שיסקרו את נחל מדבר יהודה, תוך סיוע לוגיסטי של צה"ל, באישור ראש הממשלה דוד גוריון.
מובילי המשלחות היו הארכיאולוגים המובילים באותה התקופה - יוחנן אהרוני, פסח בר-אדון, יגאל ידין ונחמן אביגד.
לכל משלחת הוקם מחנה - שניים בנחל צאלים, שלישי בין נחל משמר לנחל עשהאל ורביעי בגדתו הצפונית של נחל חבר, בסמוך למחנה הרומי הקדום.
שלושת הארכיאולוגים הותיקים בחרו את המחנות הדרומיים, וידין נותר עם המחנה בנחל חבר, שנחשב לזה עם הסיכויים הפחותים ביותר לממצאים משמעותיים.
בשנת 1960 החלו עבודות ההכנה לקראת המחנות, וביניהן - פריצת דרך למחנה בגדה הצפונית של נחל חבר, דהיינו - חציית נחל חבר באופן רכוב, בשטח שבין קו הגבול לבין המצוק, באופן חד פעמי - חצייה צפונה, פריקת ציוד וחצייה דרומה חזרה.
ובכן, מסתבר כי הצנחנים של מרדכי ורפול לא היו הראשונים לחצות את הנחל, וחמש שנים לפניהם נחצה הנחל במשאיות צבאיות.
בחמש השנים שבין החציות, הרסו השיטפונות בנחל את המעבר, ולכן נזדקק רפול לעבודת הפריצה בשנית.
אגב - משלחתו של ידין, שהתאכזב בתחילה על מיקום מחנהו - גילתה את הממצאים הרבים והחשובים ביותר במערה בגדתו הצפונית של נחל חבר, הלא היא - "מערת האגרות".
יואב עציון-מצפה מדרג
הרחבה
593854
231239
סיווג: אנדרטה
נגישות:
מקור:Ohampel, Dtichon, קובימור, Oferbr5, PW, Savyon, בועזוילנסקי, אבנר.ברוך, שלום אלקובי, גד לוטן, לידור משה, Eyalderi, גיל יעקב, Boazkr, Rafael 4x4, Snf, ליאו
תאריך עדכון: 1/1/2026 10:17:35
קישורים חיצוניים
http://www.jeepolog.com/forums/content.php/1855
