הר המוריה - הר הבית
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
(שם:הר המוריה - הר הבית. תיאור:המקום הקדוש והחשוב ביותר לעם היהודי. בראש ההר, סלע האם בולט מעל פני השטח, ומצוי בתוך המבנה בעל הכיפה המוזהבת, ה) |
||
| (370 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.235399914576 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.778004114315 |
|Height=744 | |Height=744 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name= | + | |Name=הר המוריה - הר הבית |
| - | |Description= | + | |Description=המקום הקדוש והחשוב ביותר לעם היהודי. |
| - | + | בראש ההר, סלע האם בולט מעל פני השטח, ומצוי בתוך המבנה בעל הכיפה המוזהבת, הקרוי "כיפת הסלע". סלע זה קרוי במקורות היהודיים "אבן השתייה" ומשמעות השם היא, שעל פי מסורת יהודית, ממנה "הושתת" העולם. בתוך הסלע קיימת מערה הקרויה בפי המוסלמים "מערת הרוחות", משום שעל פי אמונתם נשמות המתים מגיעות להתפלל במקום. מובילים אליה מספר מדרגות היורדות אליה מתוך מבנה כיפת הסלע. חוקרים טוענים כי המקום היה קדוש עוד מהתקופה היבוסית, ומשערים כי מערה זו שימשה כמערת קבורה. בתוך המערה יש בור הקרוי "בור הרוחות" שטיבו אינו ידוע במדוייק. את פתח הבור מכסים שטיחים כך שלא ניתן לזהותו בביקור סטנדרטי במקום. | |
| - | + | על פי המסופר בפרשת וירא בספר בראשית שבתנ"ך, כאן נצטווה אברהם אבינו להעלות לקורבן את בנו, יצחק אבינו, וכאן הוא נעקד. מלאך האלוהים עצר ברגע האחרון בעד אברהם, ובמקומו של יצחק הקריב אברהם במקום זה איל מזדמן שעבר במקום. | |
| - | + | על פי המסופר בתנ"ך, לאחר שכבש דוד המלך את ירושלים, הוא קנה את המקום הזה, שהיה בזמנו מחוץ לעיר הקדומה, "בכסף מלא". המוכר היה ארונה המלך, והמקום שימש כגורן שלו. לאחר הקניה, בנה דוד מזבח במקום, ועליו העלה קורבן. בעקבות המעשה נעצרה מגיפה שהשתוללה בעם, ודוד ראה בכך אות לסגולתו של המקום. לכן הוא ייעד את המקום לבניית מקדש לאלוהי ישראל. דוד העלה את ארון הברית לירושלים, אך הנביא נתן עצר בעדו בשם אלוהים, מלבנות את בית המקדש. דוד צווה על ידי הנביא להשאיר את מלאכת בניין המקדש לבנו שלמה שימלוך אחריו. | |
| - | + | שלמה המלך, בנו ויורשו של דוד, הוא אכן זה אשר בנה את בית המקדש הראשון על ההר הזה, הוא הר המוריה. (שלאחר בניין המקדש עליו, נקרא גם "הר הבית" על שם "בית המקדש", הוא "הבית", בה"א הידיעה). בפסגת ההר, נבנה ה"דביר", הוא "קודש הקודשים" של בית המקדש - המקום הפנימי והמקודש ביותר במקדש. על אבן השתיה, היא סלע האם, הונח ארון הברית, העשוי עץ ומצופה זהב טהור, ובתוכו שתי לוחות הברית, שהיו מפוסלות מאבנים יקרות, שעליהן נחרטו "עשרת הדיברות". מעל הארון, סוככו הכרובים - דמויות מלאכיות מכונפות - ופניהם איש אל אחיו. הארון כונה "הדום רגליו" של אלוהי ישראל, והמקום היה אסור בכניסת כל אדם, תמיד. מלבד יום אחד בשנה, יום הכיפורים, הוא היום הקדוש ביותר, אז נכנס הכהן הגדול לבדו אל המקום, הקטיר בו קטורת ונשא תפילה חשובה לשלום העם והעולם. | |
| - | + | בהיכל המקדש אשר לפני הדביר הוצבו מנורת זהב טהור, מזבח קטורת מוזהבת, ושולחן "לחם הפנים" בציפוי זהב. | |
| - | + | בחצר המקדש הוקם המזבח הגדול מנחושת עליו העלו קורבנות, וכן הוצבו כיורי נחושת לרחיצת ידיים ורגליים של הכוהנים והמבקרים במקום. | |
| - | + | מלכי בית דוד טיפחו את המקום ודרשו כי יהיה מקום הפולחן היחידי בארץ יהודה לאלוהי ישראל. מימי המלך יאשיהו, מסופר במקרא על איבוד כל מקומות הפולחן ביהודה ובשומרון, חוץ ממקדש ירושלים ששכן במקום זה, ואף קיים לכך תימוכין ארכיאולוגיים. | |
| - | על | + | בית המקדש הראשון נחרב בידי נבוכדנצאר מלך בבל שכבש את ירושלים בשנת 586 לפנהסה"נ, הגלה את תושביה לבבל, והעלה את העיר והמקדש באש. |
| - | + | לאחר כשבעים שנה, שבו מספר קבוצות של יהודים מהגולה בבבל, בעקבות הצהרתו המפורסמת של כורש מלך פרס, המנצח הגדול של האימפריה הבבלית, והחלו לשקם את ירושלים ולבנותה מחדש. קבוצה גדולה בראשות זרובבל בן שאלתיאל, שהיה נצר בית המלוכה משושלת דוד, יחד עם הכוהן הגדול יהושע בן יהוצדק, שהיה נצר למשפחת הכהונה המיוחסת משושלת צדוק הכהן (הכהן מימי דוד המלך), החלו לבנות שוב את בית המקדש. תחילה שוקם המזבח, ולאחר מכן נבנה בית המקדש, הוא הבית השני, שעמד כאן עד לחורבנו בידי הרומאים בראשות המצביא טיטוס, בשנת 70 לספה"נ. | |
| - | + | במשך זמן ממושך זה, התקיימו מספר שיפוצים ושינויים בבית המקדש, הידועים שבהם הם: השיפוץ והבנייה הנרחבת שביצעה ממלכת החשמונאים במקום, ועל הכול, מפעלו של המלך הוֹרְדוֹס, שהשיפוץ שלו היה למעשה בניין בית מקדש חדש מהיסוד, שעלה ביופיו על כל המקדשים והמבנים שהיו בעולם באותם הימים, כעדות ההיסטוריונים הרומיים בני אותה תקופה. | |
| - | + | הורדוס הוא שנתן להר הבית את מראהו הנוכחי, בעל שני המפלסים. על המפלס העליון, במקום שבו עומד כיום כיפת הסלע, עמד בית המקדש המפואר. מסביב נבנו מבנים שונים וחומות שהקיפו את המקדש. | |
| - | + | מדרום, בצלע הדרומי של רחבת ההר, שעל חלק ממנו ממוקם כיום המבנה הידוע כ"מסגד אל־אקצא", עמד מבנה מוארך גדול, "הסטיו המלכותי". גם הוא היה מהמפוארים ביותר בימיו. | |
| - | + | את כיפת הסלע הקימו הכובשים הערבים בסוף המאה השביעית, לפי הערכות בשנת 691 לספה"נ, בימי שלטונו של הח'ליף עבד אל מלכ אבן מרוואן, וזאת בשל היות המקום קדוש ליהודים, מתוך רצון לרשת את מקומותיהם הקדושים, יחד עם רצון להוות הממשיכה הבלעדית וה"מקורית" שלה, כביכול, כטענת האסלאם מעולם. | |
| - | + | בהמשך, החלו המוסלמים לספר כי מכאן "עלה מוחמד השמימה" לפגוש מלאכים שונים, והכול במסגרת חלום לילה מפורסם שבו ביצע מוחמד מסע פלאי זה, על גבי סוסה מכונפת, מהעיר מדינה שבחצי האי ערב, אליה חזר עוד באותו לילה במסע פלאי חוזר. לזכר מסע זה הקימו המוסלמים את המבנה, קידשו לעצמם את המקום, והוא נחשב כיום מקום שלישי בקדושתו בדתם (באסלאם הסוני). | |
| - | | | + | היהודים מקווים, מתפללים, ומחכים לבניין בית המקדש השלישי במקום זה. |
| + | |images=Amudanan.JPG,DSC07764.JPG,DSC07766.JPG,2015.05.26-122922.437.android.jpg | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=אתר היסטורי |
| - | + | |Contributors=נבא, QQ, עמית הורן, Yankale, ניראו, יואב רופא, Asafa01, אבי שטיגלייץ, תובל האדמה, חגי לוית, שגיא פריעד, MMS, משה מירושלים, יוני דג, שירקו2, אלי 26, חוגי סיירות, אנכידו, משה בן שמואל ובתיה, מרדכי לוית, מדרוף, Hi5247, חמידל, עודדד אהרוני, הגולניסט הנודד, Danny the Digger, מאיר רוטר, חיית המדבר, איש ישראל | |
| - | + | |csrc=mobile | |
| - | |Contributors=נבא, עמית הורן, | + | |LastUpdate=2/3/2025 18:35:25 |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633267792698326033 | |WinId=633267792698326033 | ||
| - | | | + | |LongDescription= |
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 18:35, 3 בפברואר 2025
744 מ'
תקציר
המקום הקדוש והחשוב ביותר לעם היהודי.
בראש ההר, סלע האם בולט מעל פני השטח, ומצוי בתוך המבנה בעל הכיפה המוזהבת, הקרוי "כיפת הסלע". סלע זה קרוי במקורות היהודיים "אבן השתייה" ומשמעות השם היא, שעל פי מסורת יהודית, ממנה "הושתת" העולם. בתוך הסלע קיימת מערה הקרויה בפי המוסלמים "מערת הרוחות", משום שעל פי אמונתם נשמות המתים מגיעות להתפלל במקום. מובילים אליה מספר מדרגות היורדות אליה מתוך מבנה כיפת הסלע. חוקרים טוענים כי המקום היה קדוש עוד מהתקופה היבוסית, ומשערים כי מערה זו שימשה כמערת קבורה. בתוך המערה יש בור הקרוי "בור הרוחות" שטיבו אינו ידוע במדוייק. את פתח הבור מכסים שטיחים כך שלא ניתן לזהותו בביקור סטנדרטי במקום.
על פי המסופר בפרשת וירא בספר בראשית שבתנ"ך, כאן נצטווה אברהם אבינו להעלות לקורבן את בנו, יצחק אבינו, וכאן הוא נעקד. מלאך האלוהים עצר ברגע האחרון בעד אברהם, ובמקומו של יצחק הקריב אברהם במקום זה איל מזדמן שעבר במקום.
על פי המסופר בתנ"ך, לאחר שכבש דוד המלך את ירושלים, הוא קנה את המקום הזה, שהיה בזמנו מחוץ לעיר הקדומה, "בכסף מלא". המוכר היה ארונה המלך, והמקום שימש כגורן שלו. לאחר הקניה, בנה דוד מזבח במקום, ועליו העלה קורבן. בעקבות המעשה נעצרה מגיפה שהשתוללה בעם, ודוד ראה בכך אות לסגולתו של המקום. לכן הוא ייעד את המקום לבניית מקדש לאלוהי ישראל. דוד העלה את ארון הברית לירושלים, אך הנביא נתן עצר בעדו בשם אלוהים, מלבנות את בית המקדש. דוד צווה על ידי הנביא להשאיר את מלאכת בניין המקדש לבנו שלמה שימלוך אחריו.
שלמה המלך, בנו ויורשו של דוד, הוא אכן זה אשר בנה את בית המקדש הראשון על ההר הזה, הוא הר המוריה. (שלאחר בניין המקדש עליו, נקרא גם "הר הבית" על שם "בית המקדש", הוא "הבית", בה"א הידיעה). בפסגת ההר, נבנה ה"דביר", הוא "קודש הקודשים" של בית המקדש - המקום הפנימי והמקודש ביותר במקדש. על אבן השתיה, היא סלע האם, הונח ארון הברית, העשוי עץ ומצופה זהב טהור, ובתוכו שתי לוחות הברית, שהיו מפוסלות מאבנים יקרות, שעליהן נחרטו "עשרת הדיברות". מעל הארון, סוככו הכרובים - דמויות מלאכיות מכונפות - ופניהם איש אל אחיו. הארון כונה "הדום רגליו" של אלוהי ישראל, והמקום היה אסור בכניסת כל אדם, תמיד. מלבד יום אחד בשנה, יום הכיפורים, הוא היום הקדוש ביותר, אז נכנס הכהן הגדול לבדו אל המקום, הקטיר בו קטורת ונשא תפילה חשובה לשלום העם והעולם.
בהיכל המקדש אשר לפני הדביר הוצבו מנורת זהב טהור, מזבח קטורת מוזהבת, ושולחן "לחם הפנים" בציפוי זהב.
בחצר המקדש הוקם המזבח הגדול מנחושת עליו העלו קורבנות, וכן הוצבו כיורי נחושת לרחיצת ידיים ורגליים של הכוהנים והמבקרים במקום.
מלכי בית דוד טיפחו את המקום ודרשו כי יהיה מקום הפולחן היחידי בארץ יהודה לאלוהי ישראל. מימי המלך יאשיהו, מסופר במקרא על איבוד כל מקומות הפולחן ביהודה ובשומרון, חוץ ממקדש ירושלים ששכן במקום זה, ואף קיים לכך תימוכין ארכיאולוגיים.
בית המקדש הראשון נחרב בידי נבוכדנצאר מלך בבל שכבש את ירושלים בשנת 586 לפנהסה"נ, הגלה את תושביה לבבל, והעלה את העיר והמקדש באש.
לאחר כשבעים שנה, שבו מספר קבוצות של יהודים מהגולה בבבל, בעקבות הצהרתו המפורסמת של כורש מלך פרס, המנצח הגדול של האימפריה הבבלית, והחלו לשקם את ירושלים ולבנותה מחדש. קבוצה גדולה בראשות זרובבל בן שאלתיאל, שהיה נצר בית המלוכה משושלת דוד, יחד עם הכוהן הגדול יהושע בן יהוצדק, שהיה נצר למשפחת הכהונה המיוחסת משושלת צדוק הכהן (הכהן מימי דוד המלך), החלו לבנות שוב את בית המקדש. תחילה שוקם המזבח, ולאחר מכן נבנה בית המקדש, הוא הבית השני, שעמד כאן עד לחורבנו בידי הרומאים בראשות המצביא טיטוס, בשנת 70 לספה"נ.
במשך זמן ממושך זה, התקיימו מספר שיפוצים ושינויים בבית המקדש, הידועים שבהם הם: השיפוץ והבנייה הנרחבת שביצעה ממלכת החשמונאים במקום, ועל הכול, מפעלו של המלך הוֹרְדוֹס, שהשיפוץ שלו היה למעשה בניין בית מקדש חדש מהיסוד, שעלה ביופיו על כל המקדשים והמבנים שהיו בעולם באותם הימים, כעדות ההיסטוריונים הרומיים בני אותה תקופה.
הורדוס הוא שנתן להר הבית את מראהו הנוכחי, בעל שני המפלסים. על המפלס העליון, במקום שבו עומד כיום כיפת הסלע, עמד בית המקדש המפואר. מסביב נבנו מבנים שונים וחומות שהקיפו את המקדש.
מדרום, בצלע הדרומי של רחבת ההר, שעל חלק ממנו ממוקם כיום המבנה הידוע כ"מסגד אל־אקצא", עמד מבנה מוארך גדול, "הסטיו המלכותי". גם הוא היה מהמפוארים ביותר בימיו.
את כיפת הסלע הקימו הכובשים הערבים בסוף המאה השביעית, לפי הערכות בשנת 691 לספה"נ, בימי שלטונו של הח'ליף עבד אל מלכ אבן מרוואן, וזאת בשל היות המקום קדוש ליהודים, מתוך רצון לרשת את מקומותיהם הקדושים, יחד עם רצון להוות הממשיכה הבלעדית וה"מקורית" שלה, כביכול, כטענת האסלאם מעולם.
בהמשך, החלו המוסלמים לספר כי מכאן "עלה מוחמד השמימה" לפגוש מלאכים שונים, והכול במסגרת חלום לילה מפורסם שבו ביצע מוחמד מסע פלאי זה, על גבי סוסה מכונפת, מהעיר מדינה שבחצי האי ערב, אליה חזר עוד באותו לילה במסע פלאי חוזר. לזכר מסע זה הקימו המוסלמים את המבנה, קידשו לעצמם את המקום, והוא נחשב כיום מקום שלישי בקדושתו בדתם (באסלאם הסוני).
היהודים מקווים, מתפללים, ומחכים לבניין בית המקדש השלישי במקום זה.
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:נבא, QQ, עמית הורן, Yankale, ניראו, יואב רופא, Asafa01, אבי שטיגלייץ, תובל האדמה, חגי לוית, שגיא פריעד, MMS, משה מירושלים, יוני דג, שירקו2, אלי 26, חוגי סיירות, אנכידו, משה בן שמואל ובתיה, מרדכי לוית, מדרוף, Hi5247, חמידל, עודדד אהרוני, הגולניסט הנודד, Danny the Digger, מאיר רוטר, חיית המדבר, איש ישראלwarning.pngייצוג המחרוזת נבא, QQ, עמית הורן, Yankale, ניראו, יואב ר <span class="smwwarning">[…]</span> e Digger, מאיר רוטר, חיית המדבר, איש ישראל ארוך מדי.
תאריך עדכון: 2/3/2025 18:35:25
קישורים חיצוניים
