תל קדש המזרחי

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(12 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.533144085505
+
|Lon=35.534406607863474
-
|Lat=33.1127473644138
+
|Lat=33.113551799680906
-
|Height=431
+
|Height=437
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=תל קדש המזרחי
|Name=תל קדש המזרחי
-
|Description=אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום.
+
|Description=אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום. המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש שקיר אחד שלו שרד לגובה שבעה מטרים ושעמודים ועיטורים רבים שלו פזורים סביב, הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה ראש האלים במרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית. מאוחר יותר סגדו במקום להליוס אל השמש ושמו נותר בפי הערבים כחרבת האליס. בחזית ניתן לראות לפחות שני עיטורי עייטים.
-
 
+
נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים נסך דרך נקב מהודר אל תוך המקדש.
-
בקעת קדש מצפון מנקזת את מימיה מזרחה אל עמק החולה בנחל קדש.
+
תושבי האזור השתמשו בסרקופגים כשוקת לצאן.
-
 
+
ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים ואת מכסי האבן הגדולים והמעוטרים שלהם, שזכו בשנים האחרונות להפוך בידי אנשים שאינם יודעים ארכיאולוגיה לציון קברי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם. לדברי "אלקנה-100" קבר דבורה נדד יחד עם אבינועם לנחלת שבט נפתלי.
-
נזכרת לראשונה במאה ה-15 לפנה"ס ובמאה ה-14 לספירה בכיבושי שליטי מצרים הקדומה.
+
-
 
+
ממערב לנקודה זו עומד גזע עץ אלה אטלנטית ענקית שספגה פגיעת קטיושה ישירה והתפצלה לכל הצדדים במלחמת לבנון השנייה. כעת האלה הפגועה כבר לא קיימת, מישהו חתך אותה. מצפון לשביל קים עיגול אבן עם סימני שריפה שבאמצעו עמדה האלה.
-
עיר כנענית חשובה שמאוחר יותר "נקראה קדש בגליל והפכה לעיר מקלט" בתקופת התנחלות הישראלית.
+
במקום ארונות קבורה מהתקופה הרומית עם שרידי עיטורים פגניים. גרלנדות פרחים, אורנה וביניהם צעירים רוקדים, בפינות רקדניות מחוללות. הדמויות הושחטו. על הארון האחר דמות עיט גדול מושחתת ומן העבר השני איש לבוש טוגה. חלק מהסרקופגים זוגי. בסרקופג יש משענת ראש. על פי מסורת (שגויה!) הקברים מיוחסים לברק בן אבינועם, דבורה הנביאה ויעל אשת חבר הקיני. מעבר לכביש מצויים קבריהם של השבטים הקדושים אשר ונפתלי בני יעקב ע"ה (ארונות שקועים באדמה צבועים בכחול).
-
 
+
|images=תלקדשמז.JPG,
-
נכבשה מפאת חשיבותה שוב ב732 לפנה"ס ע"י אשור ומאז הפכה לעיר מעורבת.
+
|PointType=אתר ארכיאולוגי
-
 
+
|Contributors=נעם עציוני, אדםויזר, שירין ב.י, עמית הורן, Tzafrirt1, Marikriber, תחש, חוגי סיירות, אבי שמידע, עידו מטייל
-
בתקופה החשמונאית מקום התכנסות הצבא היווני הסלבקי ולאחר מפלתם בעמק חצור מול יהונתן החשמונאי הם נסוגו שוב לפה.
+
|csrc=IZ16
-
 
+
|LastUpdate=2/13/2025 14:10:39
-
לפי יוסף בן מתיתיהו קדש היתה מקום מושבם של בני צור.
+
|WinId=633033381129912810
-
 
+
-
בתקופה הרומית המקום גדל מאוד והתפשט.
+
-
 
+
-
בתקופה הערבית עיירה חשובה משם "כדיש" וים החולה נקרא ע"ש "בחרת כדיש".
+
-
 
+
-
הכפר הקטן שהיה פה נכבש במלחמת העצמאות במבצע חירם.
+
|LongDescription=
|LongDescription=
|Accessibility=
|Accessibility=
-
|PointType=אתר ארכיאולוגי
 
-
|images=
 
|ExtLinks=
|ExtLinks=
-
|Contributors=נעם עציוני, שירין ב.י
 
-
|LastUpdate=05/27/2008 07:18:18
 
-
|WinId=633033381129912810
 
-
|Csrc=
 
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 14:10, 13 בפברואר 2025

   437 מ'

תקציר

אחד הגדולים והחשובים שבתלי הגליל ובו שרידי מקדש רומאי, הנחשב למרשים ביותר בישראל ובקרבתו פזורים סרקופגים גדולים ונאים. סמוך לתל מצויים שרידי היכל רומי מהמאות השניה והשלישית לספירה ושרידי מאוזולאום. המקדש הרומאי בצד הצפון-מזרחי של הכביש שקיר אחד שלו שרד לגובה שבעה מטרים ושעמודים ועיטורים רבים שלו פזורים סביב, הוא מן המפוארים ביותר ששרדו בשטח ארץ ישראל. מדובר במקדש מונומנטלי לאל בעל-שמין, וזאת על סמך מספר כתובות יווניות שנמצאו באתר. בעל שמין היה ראש האלים במרחב הסורי-פיניקי בתקופה הרומאית. מאוחר יותר סגדו במקום להליוס אל השמש ושמו נותר בפי הערבים כחרבת האליס. בחזית ניתן לראות לפחות שני עיטורי עייטים. נראה שהכניסה למקדש זה, נשמרה לכוהני המקדש בלבד. לכן, בצידי הפתחים נחצבו גומחות בהן ניתן היה להזרים נסך דרך נקב מהודר אל תוך המקדש. תושבי האזור השתמשו בסרקופגים כשוקת לצאן. ניתן לראות בשטח סרקופגים בודדים וזוגיים ואת מכסי האבן הגדולים והמעוטרים שלהם, שזכו בשנים האחרונות להפוך בידי אנשים שאינם יודעים ארכיאולוגיה לציון קברי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם. לדברי "אלקנה-100" קבר דבורה נדד יחד עם אבינועם לנחלת שבט נפתלי.

ממערב לנקודה זו עומד גזע עץ אלה אטלנטית ענקית שספגה פגיעת קטיושה ישירה והתפצלה לכל הצדדים במלחמת לבנון השנייה. כעת האלה הפגועה כבר לא קיימת, מישהו חתך אותה. מצפון לשביל קים עיגול אבן עם סימני שריפה שבאמצעו עמדה האלה. במקום ארונות קבורה מהתקופה הרומית עם שרידי עיטורים פגניים. גרלנדות פרחים, אורנה וביניהם צעירים רוקדים, בפינות רקדניות מחוללות. הדמויות הושחטו. על הארון האחר דמות עיט גדול מושחתת ומן העבר השני איש לבוש טוגה. חלק מהסרקופגים זוגי. בסרקופג יש משענת ראש. על פי מסורת (שגויה!) הקברים מיוחסים לברק בן אבינועם, דבורה הנביאה ויעל אשת חבר הקיני. מעבר לכביש מצויים קבריהם של השבטים הקדושים אשר ונפתלי בני יעקב ע"ה (ארונות שקועים באדמה צבועים בכחול).

הרחבה



סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:נעם עציוני, אדםויזר, שירין ב.י, עמית הורן, Tzafrirt1, Marikriber, תחש, חוגי סיירות, אבי שמידע, עידו מטייל
תאריך עדכון: 2/13/2025 14:10:39

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים