עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה
מתוך עמוד ענן
יקים אליהו (שיחה | תרומות) (סיפור היסטורי 1948 .) |
(שם:עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה. תיאור:חירבה של כפר, ניצב בראש גבעה קטנה שהשקיפה לעבר הכנרת, אשר מנה כ- 1,400 תשובות/ים ואדמותיו השתרעו על פני כ- 12,000) |
||
| (10 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.50699710846 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.853877289587 |
|Height=-160 | |Height=-160 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Description= | + | |Name=עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה |
| - | |PointType= | + | |Description=חירבה של כפר, ניצב בראש גבעה קטנה שהשקיפה לעבר הכנרת, אשר מנה כ- 1,400 תשובות/ים ואדמותיו השתרעו על פני כ- 12,000 דונם. |
| - | |Contributors=יקים אליהו | + | |
| - | |csrc= | + | בכפר יש עדיין אתר מקודש בעל כיפה לזכר איש דת מקומי בשם שיח' מֻחמד, ומעיינות ו. רובדייה (נחל צלמון) סיפקו מי-שתייה לתושביו. |
| - | |LastUpdate= | + | |
| + | התושבים התפרנסו מחקלאות וגידלו ירקות, דגנים, בננות והדרים ממזרח לכפר. מיתר עבריו היה הכפר מוקף בפרדסים בבעלות יהודים. | ||
| + | |||
| + | אנשי ח'רבת אבו שושה הפעילו כ20 טחנות-קמח שהופעלו במי ואדי רֻבַּדֿיַה (נחל צלמון). הטחנה העליונה היתה אשד טחנות בן שלוש טחנות. העליונה טחנת פיר שממנה עברו המים בגשר לגדה הצפונית שם התפצלה האמה לשתי טחנות פיר וטחנת מגלש | ||
| + | 1939 קטטה גדולה בין אנשי גנוסר לאבו שושה הסתיימה במות מוכתר הכפר. 10 מאנשי הקיבוץ נאסרו ל 7 שנים ולבסוף קיבלו חנינה ומאסרם קוצר אך היחסים בין הכפר לקיבוץ נותרו מתוחים עד לסולחה שהצליח לקיים יגאל אלון. | ||
| + | עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה נכבש, יחד עם כפרי הסביבה וטבריה עצמה, באפריל 1948, התושבות/ים שבו ברחו לאל-ראמה שבגליל, וחלקם/ן מצאו עצמם/ן בסוף במחנה הפליטים עיןאל-חִלְוֶה בדרום-לבנון. | ||
| + | |||
| + | התמונות באדיבות אברהים אבועמאר (7 במאי 2021). | ||
| + | |images=2017.10.01-174252.102.android.jpg, GuayerAbuShusha01.jpg, GuayerAbuShusha02.jpg, GuayerAbuShusha03.jpg, GuayerAbuShusha04.jpg | ||
| + | |Accessibility= | ||
| + | |PointType=אתר היסטורי | ||
| + | |Contributors=יקים אליהו, רודרון, ליאו, עדן פוקס, ריבהא, Orenre | ||
| + | |csrc=mobile | ||
| + | |LastUpdate=8/30/2026 19:04:27 | ||
|WinId=635614681065167143 | |WinId=635614681065167143 | ||
| - | |||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | + | |ExtLinks=https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Ghuwayr_Abu_Shusha | |
| - | |ExtLinks= | + | |
| - | + | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 19:04, 30 באוגוסט 2026
-160 מ'
תקציר
חירבה של כפר, ניצב בראש גבעה קטנה שהשקיפה לעבר הכנרת, אשר מנה כ- 1,400 תשובות/ים ואדמותיו השתרעו על פני כ- 12,000 דונם.
בכפר יש עדיין אתר מקודש בעל כיפה לזכר איש דת מקומי בשם שיח' מֻחמד, ומעיינות ו. רובדייה (נחל צלמון) סיפקו מי-שתייה לתושביו.
התושבים התפרנסו מחקלאות וגידלו ירקות, דגנים, בננות והדרים ממזרח לכפר. מיתר עבריו היה הכפר מוקף בפרדסים בבעלות יהודים.
אנשי ח'רבת אבו שושה הפעילו כ20 טחנות-קמח שהופעלו במי ואדי רֻבַּדֿיַה (נחל צלמון). הטחנה העליונה היתה אשד טחנות בן שלוש טחנות. העליונה טחנת פיר שממנה עברו המים בגשר לגדה הצפונית שם התפצלה האמה לשתי טחנות פיר וטחנת מגלש 1939 קטטה גדולה בין אנשי גנוסר לאבו שושה הסתיימה במות מוכתר הכפר. 10 מאנשי הקיבוץ נאסרו ל 7 שנים ולבסוף קיבלו חנינה ומאסרם קוצר אך היחסים בין הכפר לקיבוץ נותרו מתוחים עד לסולחה שהצליח לקיים יגאל אלון. עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה נכבש, יחד עם כפרי הסביבה וטבריה עצמה, באפריל 1948, התושבות/ים שבו ברחו לאל-ראמה שבגליל, וחלקם/ן מצאו עצמם/ן בסוף במחנה הפליטים עיןאל-חִלְוֶה בדרום-לבנון.
התמונות באדיבות אברהים אבועמאר (7 במאי 2021).
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:יקים אליהו, רודרון, ליאו, עדן פוקס, ריבהא, Orenre
תאריך עדכון: 8/30/2026 19:04:27
קישורים חיצוניים
https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Ghuwayr_Abu_Shusha
