P623077 - היסטוריית גרסאות

Ilafer ב־17:07, 9 בנובמבר 2013

2013-11-09T17:07:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 17:07, 9 בנובמבר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
	\|Lon=34.87858772277832		\|Lon=34.87858772277832
-	\|Lat=31.~~209901854473553~~	+	\|Lat=31.20975503672313
	\|Height=374		\|Height=374
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
שורה 9:		שורה 9:
	\|Contributors=המקומי, Ilafer		\|Contributors=המקומי, Ilafer
	\|csrc=IZ15		\|csrc=IZ15
-	\|LastUpdate=11/9/2013 17:06:28	+	\|LastUpdate=11/9/2013 17:07:11
	\|WinId=633892939130900591		\|WinId=633892939130900591
	\|LongDescription=		\|LongDescription=

Ilafer ב־17:06, 9 בנובמבר 2013

2013-11-09T17:06:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 17:06, 9 בנובמבר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=34.~~8777131215571~~	+	\|Lon=34.87858772277832
-	\|Lat=31.~~2099632841556~~	+	\|Lat=31.209901854473553
-	\|Height=~~368~~	+	\|Height=374
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=כתף אברהם/חאשם זאנה: הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917		\|Name=כתף אברהם/חאשם זאנה: הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917
	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה. חיל המצב התורכי החל לפנות את העיר והכין את בארותיה לפיצוץ – מצב שהיה עשוי להפוך את הניצחון ל"נצחון פירוס" מאחר ולא היה ניתן להשקות את עשרות אלפי החיים והבהמות. בשעות הצהריים המאוחרות נפל לבסוף המוצב בתל באר שבע וכך התפנתה הדרך לכיבוש העיר עצמה תוך תנועה מהירה. מאחר ונותרה שעת אור אחת בלבד, בחר מפקד הקורפוס המדברי הרכוב – הגנרל האוסטרלי שובל – לנסות ולכבוש את העיר בהפתעה. מאחר ובזמינות מיידית לתנועה עמדה רק חטיבה אוסטרלית של רובאים רכובים, שבניגוד לפרשים לא מיועדים ללחום על גבי סוסים, בעוד חטיבת פרשים חנתה רחוק מכדי להתערב עוד בשעות האור, בחר שובל להמר על כיבוש העיר בהסתערות פתע רכובה. שני גדודים רכובים של החטיבה האוסטרלית הרביעית נערכו כאן על גבעות אלה המשקיפות היטב על באר שבע. תוך צעידה בכמה גלים מערבה אל המישור בן ששת הקילומטרים המפריד בין נקודה זו ובין באר שבע, הם התקדמו לעבר החפירות התורכיות ששכנו באזור בית אשל. הצעידה הפכה בנקודה כלשהי לדהירה ולהפתעת הפיקוד התורכי הסתבר, מאוחר מדי, כי אין מדובר על תנועה רכובה למטרת הערכות להתקפה רגלית, אלא על הסתערות חזיתית. גל ראשון של רוכבים פשט על החפירות בבית אשל, והגלים הבאים, ממש לפני חשיכה, הסתערו ישירות אל תוך העיר העתיקה תוך נטרול המאמצים לפוצץ את הבארות רבות הערך ולסגת מן העיר. במחיר של למעלה משלושים חללים כבשו האוסטרלים את העיר על בארותיה ולקחו בשבי כוח תורכי גדול מהם פי כמה. עד תום 1917 כבר שוחררו ירושלים, יהודה וכל מישור החוף דרומית לירקון. הצהרת בלפור ניתנה כמה ימים לאחר ההסתערות. במורשת והזיכרון ההיסטורי האוסטרלי ההסתערות בבאר שבע שנייה בחשיבותה רק ל"יום אנז"ק" ונחשבת ליום זיכרון חשוב. חללי ההסתערות, כמו אלה של קרבות אותה התקופה בכלל, נקברו בבית הקברות הבריטי בבאר שבע. הסתערות הפרשים מונצחת הן בתצוגת קבע ב"מצודה" בבית אשל וכן ב"פארק החייל האוסטרלי" בתוך באר שבע.		\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה. חיל המצב התורכי החל לפנות את העיר והכין את בארותיה לפיצוץ – מצב שהיה עשוי להפוך את הניצחון ל"נצחון פירוס" מאחר ולא היה ניתן להשקות את עשרות אלפי החיים והבהמות. בשעות הצהריים המאוחרות נפל לבסוף המוצב בתל באר שבע וכך התפנתה הדרך לכיבוש העיר עצמה תוך תנועה מהירה. מאחר ונותרה שעת אור אחת בלבד, בחר מפקד הקורפוס המדברי הרכוב – הגנרל האוסטרלי שובל – לנסות ולכבוש את העיר בהפתעה. מאחר ובזמינות מיידית לתנועה עמדה רק חטיבה אוסטרלית של רובאים רכובים, שבניגוד לפרשים לא מיועדים ללחום על גבי סוסים, בעוד חטיבת פרשים חנתה רחוק מכדי להתערב עוד בשעות האור, בחר שובל להמר על כיבוש העיר בהסתערות פתע רכובה. שני גדודים רכובים של החטיבה האוסטרלית הרביעית נערכו כאן על גבעות אלה המשקיפות היטב על באר שבע. תוך צעידה בכמה גלים מערבה אל המישור בן ששת הקילומטרים המפריד בין נקודה זו ובין באר שבע, הם התקדמו לעבר החפירות התורכיות ששכנו באזור בית אשל. הצעידה הפכה בנקודה כלשהי לדהירה ולהפתעת הפיקוד התורכי הסתבר, מאוחר מדי, כי אין מדובר על תנועה רכובה למטרת הערכות להתקפה רגלית, אלא על הסתערות חזיתית. גל ראשון של רוכבים פשט על החפירות בבית אשל, והגלים הבאים, ממש לפני חשיכה, הסתערו ישירות אל תוך העיר העתיקה תוך נטרול המאמצים לפוצץ את הבארות רבות הערך ולסגת מן העיר. במחיר של למעלה משלושים חללים כבשו האוסטרלים את העיר על בארותיה ולקחו בשבי כוח תורכי גדול מהם פי כמה. עד תום 1917 כבר שוחררו ירושלים, יהודה וכל מישור החוף דרומית לירקון. הצהרת בלפור ניתנה כמה ימים לאחר ההסתערות. במורשת והזיכרון ההיסטורי האוסטרלי ההסתערות בבאר שבע שנייה בחשיבותה רק ל"יום אנז"ק" ונחשבת ליום זיכרון חשוב. חללי ההסתערות, כמו אלה של קרבות אותה התקופה בכלל, נקברו בבית הקברות הבריטי בבאר שבע. הסתערות הפרשים מונצחת הן בתצוגת קבע ב"מצודה" בבית אשל וכן ב"פארק החייל האוסטרלי" בתוך באר שבע.
		+	\|PointType=אתר קרבות
		+	\|Contributors=המקומי, Ilafer
		+	\|csrc=IZ15
		+	\|LastUpdate=11/9/2013 17:06:28
		+	\|WinId=633892939130900591
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
-	~~\|PointType=אתר קרבות~~
-	~~\|images=~~
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
-	\|~~Contributors~~=~~המקומי~~	+	\|images=
-	~~\|LastUpdate=09/23/2009 11:17:55~~	+
-	~~\|WinId=633892939130900591~~	+
-	~~\|csrc=I14~~	+
	}}		}}

עמוד ענן: תיקון נ.צ.

2010-12-28T03:32:27Z

תיקון נ.צ.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 03:32, 28 בדצמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=34.~~8770561197033~~	+	\|Lon=34.8777131215571
-	\|Lat=31.~~2095879107589~~	+	\|Lat=31.2099632841556
	\|Height=368		\|Height=368
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
-	\|Name=~~מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל/~~כתף אברהם (חאשם זאנה): הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917	+	\|Name=כתף אברהם/חאשם זאנה: הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917
-	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה. חיל המצב התורכי החל לפנות את העיר והכין את בארותיה לפיצוץ – מצב שהיה עשוי להפוך את הניצחון ל"נצחון פירוס" מאחר ולא היה ניתן להשקות את עשרות אלפי החיים והבהמות.	+	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה. חיל המצב התורכי החל לפנות את העיר והכין את בארותיה לפיצוץ – מצב שהיה עשוי להפוך את הניצחון ל"נצחון פירוס" מאחר ולא היה ניתן להשקות את עשרות אלפי החיים והבהמות. בשעות הצהריים המאוחרות נפל לבסוף המוצב בתל באר שבע וכך התפנתה הדרך לכיבוש העיר עצמה תוך תנועה מהירה. מאחר ונותרה שעת אור אחת בלבד, בחר מפקד הקורפוס המדברי הרכוב – הגנרל האוסטרלי שובל – לנסות ולכבוש את העיר בהפתעה. מאחר ובזמינות מיידית לתנועה עמדה רק חטיבה אוסטרלית של רובאים רכובים, שבניגוד לפרשים לא מיועדים ללחום על גבי סוסים, בעוד חטיבת פרשים חנתה רחוק מכדי להתערב עוד בשעות האור, בחר שובל להמר על כיבוש העיר בהסתערות פתע רכובה. שני גדודים רכובים של החטיבה האוסטרלית הרביעית נערכו כאן על גבעות אלה המשקיפות היטב על באר שבע. תוך צעידה בכמה גלים מערבה אל המישור בן ששת הקילומטרים המפריד בין נקודה זו ובין באר שבע, הם התקדמו לעבר החפירות התורכיות ששכנו באזור בית אשל. הצעידה הפכה בנקודה כלשהי לדהירה ולהפתעת הפיקוד התורכי הסתבר, מאוחר מדי, כי אין מדובר על תנועה רכובה למטרת הערכות להתקפה רגלית, אלא על הסתערות חזיתית. גל ראשון של רוכבים פשט על החפירות בבית אשל, והגלים הבאים, ממש לפני חשיכה, הסתערו ישירות אל תוך העיר העתיקה תוך נטרול המאמצים לפוצץ את הבארות רבות הערך ולסגת מן העיר. במחיר של למעלה משלושים חללים כבשו האוסטרלים את העיר על בארותיה ולקחו בשבי כוח תורכי גדול מהם פי כמה. עד תום 1917 כבר שוחררו ירושלים, יהודה וכל מישור החוף דרומית לירקון. הצהרת בלפור ניתנה כמה ימים לאחר ההסתערות. במורשת והזיכרון ההיסטורי האוסטרלי ההסתערות בבאר שבע שנייה בחשיבותה רק ל"יום אנז"ק" ונחשבת ליום זיכרון חשוב. חללי ההסתערות, כמו אלה של קרבות אותה התקופה בכלל, נקברו בבית הקברות הבריטי בבאר שבע. הסתערות הפרשים מונצחת הן בתצוגת קבע ב"מצודה" בבית אשל וכן ב"פארק החייל האוסטרלי" בתוך באר שבע.
-		+
-		+
-		+
-	~~(המשך בנקודת העניין כ-300 מטרים דרומה)~~	+
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
שורה 16:		שורה 12:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=המקומי		\|Contributors=המקומי
-	\|LastUpdate=09/23/2009 08:00:48	+	\|LastUpdate=09/23/2009 11:17:55
	\|WinId=633892939130900591		\|WinId=633892939130900591
-	\|~~Csrc~~=	+	\|csrc=I14
	}}		}}

המקומי ב־11:17, 23 בספטמבר 2009

2009-09-23T11:17:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 11:17, 23 בספטמבר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=כתף אברהם/חאשם זאנה: הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917		\|Name=כתף אברהם/חאשם זאנה: הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917
-	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, ~~צעד~~ דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה ~~מסוימת~~ בעורף מערך הביצורים התורכי, ~~ובנקודה~~ החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת ~~בכדי~~ לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) ~~ועירערו~~ לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה – כיבוש שחשיבותו ~~הייתה בעיקר~~ משום מקורות המים הנדרשים ~~עד כאב,~~ שהיו בה. חיל המצב התורכי החל לפנות את העיר והכין את בארותיה לפיצוץ – מצב שהיה עשוי להפוך את הניצחון ל"נצחון פירוס" מאחר ולא היה ניתן להשקות את עשרות אלפי החיים והבהמות. בשעות הצהריים המאוחרות נפל לבסוף המוצב בתל באר שבע וכך התפנתה הדרך לכיבוש העיר עצמה תוך תנועה מהירה. מאחר ונותרה שעת אור אחת בלבד, בחר מפקד הקורפוס המדברי הרכוב – הגנרל האוסטרלי שובל – לנסות ולכבוש את העיר בהפתעה~~, אולם~~ מאחר ובזמינות מיידית לתנועה עמדה רק חטיבה אוסטרלית של רובאים רכובים, שבניגוד לפרשים לא מיועדים ללחום על גבי סוסים, בעוד חטיבת פרשים חנתה רחוק מכדי להתערב עוד בשעות האור, בחר שובל להמר על כיבוש העיר בהסתערות פתע רכובה. שני גדודים רכובים של החטיבה האוסטרלית הרביעית נערכו כאן על גבעות אלה המשקיפות היטב על באר שבע. תוך צעידה בכמה גלים מערבה אל המישור בן ששת הקילומטרים המפריד בין נקודה זו ובין באר שבע, הם התקדמו לעבר החפירות התורכיות ששכנו באזור בית אשל. הצעידה הפכה בנקודה כלשהי לדהירה ולהפתעת הפיקוד התורכי הסתבר, מאוחר מדי, כי אין מדובר על תנועה רכובה למטרת הערכות להתקפה רגלית, אלא על הסתערות חזיתית. גל ראשון של רוכבים פשט על החפירות בבית אשל, והגלים הבאים, ממש לפני חשיכה, הסתערו ישירות אל תוך העיר העתיקה תוך ~~ניטרול~~ המאמצים לפוצץ את הבארות רבות הערך ולסגת מן העיר. במחיר של למעלה משלושים חללים כבשו האוסטרלים את העיר על בארותיה ולקחו בשבי כוח תורכי גדול מהם פי כמה. עד תום 1917 כבר שוחררו ירושלים, יהודה וכל מישור החוף דרומית לירקון. הצהרת בלפור ניתנה כמה ימים לאחר ההסתערות. במורשת ~~והזכרון~~ ההיסטורי האוסטרלי ההסתערות בבאר שבע ~~שניה~~ בחשיבותה רק ל"יום אנז"ק" ונחשבת ליום ~~זכרון~~ חשוב. חללי ההסתערות, כמו אלה של קרבות אותה התקופה בכלל, נקברו בבית הקברות הבריטי בבאר שבע. הסתערות הפרשים מונצחת הן בתצוגת קבע ב"מצודה" בבית אשל וכן ב"פארק החייל האוסטרלי" בתוך באר שבע.	+	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה. חיל המצב התורכי החל לפנות את העיר והכין את בארותיה לפיצוץ – מצב שהיה עשוי להפוך את הניצחון ל"נצחון פירוס" מאחר ולא היה ניתן להשקות את עשרות אלפי החיים והבהמות. בשעות הצהריים המאוחרות נפל לבסוף המוצב בתל באר שבע וכך התפנתה הדרך לכיבוש העיר עצמה תוך תנועה מהירה. מאחר ונותרה שעת אור אחת בלבד, בחר מפקד הקורפוס המדברי הרכוב – הגנרל האוסטרלי שובל – לנסות ולכבוש את העיר בהפתעה. מאחר ובזמינות מיידית לתנועה עמדה רק חטיבה אוסטרלית של רובאים רכובים, שבניגוד לפרשים לא מיועדים ללחום על גבי סוסים, בעוד חטיבת פרשים חנתה רחוק מכדי להתערב עוד בשעות האור, בחר שובל להמר על כיבוש העיר בהסתערות פתע רכובה. שני גדודים רכובים של החטיבה האוסטרלית הרביעית נערכו כאן על גבעות אלה המשקיפות היטב על באר שבע. תוך צעידה בכמה גלים מערבה אל המישור בן ששת הקילומטרים המפריד בין נקודה זו ובין באר שבע, הם התקדמו לעבר החפירות התורכיות ששכנו באזור בית אשל. הצעידה הפכה בנקודה כלשהי לדהירה ולהפתעת הפיקוד התורכי הסתבר, מאוחר מדי, כי אין מדובר על תנועה רכובה למטרת הערכות להתקפה רגלית, אלא על הסתערות חזיתית. גל ראשון של רוכבים פשט על החפירות בבית אשל, והגלים הבאים, ממש לפני חשיכה, הסתערו ישירות אל תוך העיר העתיקה תוך נטרול המאמצים לפוצץ את הבארות רבות הערך ולסגת מן העיר. במחיר של למעלה משלושים חללים כבשו האוסטרלים את העיר על בארותיה ולקחו בשבי כוח תורכי גדול מהם פי כמה. עד תום 1917 כבר שוחררו ירושלים, יהודה וכל מישור החוף דרומית לירקון. הצהרת בלפור ניתנה כמה ימים לאחר ההסתערות. במורשת והזיכרון ההיסטורי האוסטרלי ההסתערות בבאר שבע שנייה בחשיבותה רק ל"יום אנז"ק" ונחשבת ליום זיכרון חשוב. חללי ההסתערות, כמו אלה של קרבות אותה התקופה בכלל, נקברו בבית הקברות הבריטי בבאר שבע. הסתערות הפרשים מונצחת הן בתצוגת קבע ב"מצודה" בבית אשל וכן ב"פארק החייל האוסטרלי" בתוך באר שבע.
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
שורה 12:		שורה 12:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=המקומי		\|Contributors=המקומי
-	\|LastUpdate=09/23/2009 11:11:54	+	\|LastUpdate=09/23/2009 11:17:55
	\|WinId=633892939130900591		\|WinId=633892939130900591
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

המקומי ב־11:11, 23 בספטמבר 2009

2009-09-23T11:11:54Z

דף חדש

{{Point
|Lon=34.8770561197033
|Lat=31.2095879107589
|Height=368
|MeasuredByGPS=No
|Name=כתף אברהם/חאשם זאנה: הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917
|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, צעד דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה מסוימת בעורף מערך הביצורים התורכי, ובנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת בכדי לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) ועירערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה – כיבוש שחשיבותו הייתה בעיקר משום מקורות המים הנדרשים עד כאב, שהיו בה. חיל המצב התורכי החל לפנות את העיר והכין את בארותיה לפיצוץ – מצב שהיה עשוי להפוך את הניצחון ל"נצחון פירוס" מאחר ולא היה ניתן להשקות את עשרות אלפי החיים והבהמות. בשעות הצהריים המאוחרות נפל לבסוף המוצב בתל באר שבע וכך התפנתה הדרך לכיבוש העיר עצמה תוך תנועה מהירה. מאחר ונותרה שעת אור אחת בלבד, בחר מפקד הקורפוס המדברי הרכוב – הגנרל האוסטרלי שובל – לנסות ולכבוש את העיר בהפתעה, אולם מאחר ובזמינות מיידית לתנועה עמדה רק חטיבה אוסטרלית של רובאים רכובים, שבניגוד לפרשים לא מיועדים ללחום על גבי סוסים, בעוד חטיבת פרשים חנתה רחוק מכדי להתערב עוד בשעות האור, בחר שובל להמר על כיבוש העיר בהסתערות פתע רכובה. שני גדודים רכובים של החטיבה האוסטרלית הרביעית נערכו כאן על גבעות אלה המשקיפות היטב על באר שבע. תוך צעידה בכמה גלים מערבה אל המישור בן ששת הקילומטרים המפריד בין נקודה זו ובין באר שבע, הם התקדמו לעבר החפירות התורכיות ששכנו באזור בית אשל. הצעידה הפכה בנקודה כלשהי לדהירה ולהפתעת הפיקוד התורכי הסתבר, מאוחר מדי, כי אין מדובר על תנועה רכובה למטרת הערכות להתקפה רגלית, אלא על הסתערות חזיתית. גל ראשון של רוכבים פשט על החפירות בבית אשל, והגלים הבאים, ממש לפני חשיכה, הסתערו ישירות אל תוך העיר העתיקה תוך ניטרול המאמצים לפוצץ את הבארות רבות הערך ולסגת מן העיר. במחיר של למעלה משלושים חללים כבשו האוסטרלים את העיר על בארותיה ולקחו בשבי כוח תורכי גדול מהם פי כמה. עד תום 1917 כבר שוחררו ירושלים, יהודה וכל מישור החוף דרומית לירקון. הצהרת בלפור ניתנה כמה ימים לאחר ההסתערות. במורשת והזכרון ההיסטורי האוסטרלי ההסתערות בבאר שבע שניה בחשיבותה רק ל"יום אנז"ק" ונחשבת ליום זכרון חשוב. חללי ההסתערות, כמו אלה של קרבות אותה התקופה בכלל, נקברו בבית הקברות הבריטי בבאר שבע. הסתערות הפרשים מונצחת הן בתצוגת קבע ב"מצודה" בבית אשל וכן ב"פארק החייל האוסטרלי" בתוך באר שבע.
|LongDescription=
|Accessibility=
|PointType=אתר קרבות
|images=
|ExtLinks=
|Contributors=המקומי
|LastUpdate=09/23/2009 11:11:54
|WinId=633892939130900591
|Csrc=
}}

המקומי ב־08:00, 23 בספטמבר 2009

2009-09-23T08:00:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:00, 23 בספטמבר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל/כתף אברהם (חאשם זאנה): הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917		\|Name=מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל/כתף אברהם (חאשם זאנה): הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917
-	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה.	+	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה. חיל המצב התורכי החל לפנות את העיר והכין את בארותיה לפיצוץ – מצב שהיה עשוי להפוך את הניצחון ל"נצחון פירוס" מאחר ולא היה ניתן להשקות את עשרות אלפי החיים והבהמות.


שורה 16:		שורה 16:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=המקומי		\|Contributors=המקומי
-	\|LastUpdate=09/23/2009 07:56:10	+	\|LastUpdate=09/23/2009 08:00:48
	\|WinId=633892939130900591		\|WinId=633892939130900591
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

המקומי ב־07:56, 23 בספטמבר 2009

2009-09-23T07:56:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 07:56, 23 בספטמבר 2009
שורה 6:		שורה 6:
	\|Name=מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל/כתף אברהם (חאשם זאנה): הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917		\|Name=מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל/כתף אברהם (חאשם זאנה): הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917
	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה.		\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה.
		+
		+
		+
		+	(המשך בנקודת העניין כ-300 מטרים דרומה)
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
שורה 12:		שורה 16:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=המקומי		\|Contributors=המקומי
-	\|LastUpdate=09/23/2009 07:54:25	+	\|LastUpdate=09/23/2009 07:56:10
	\|WinId=633892939130900591		\|WinId=633892939130900591
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

המקומי ב־07:54, 23 בספטמבר 2009

2009-09-23T07:54:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 07:54, 23 בספטמבר 2009
שורה 4:		שורה 4:
	\|Height=368		\|Height=368
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
-	\|Name=כתף אברהם/חאשם זאנה: הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917	+	\|Name=מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל/כתף אברהם (חאשם זאנה): הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917
	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה.		\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה.
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
שורה 12:		שורה 12:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=המקומי		\|Contributors=המקומי
-	\|LastUpdate=09/23/2009 07:50:39	+	\|LastUpdate=09/23/2009 07:54:25
	\|WinId=633892939130900591		\|WinId=633892939130900591
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}

המקומי ב־07:50, 23 בספטמבר 2009

2009-09-23T07:50:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 07:50, 23 בספטמבר 2009
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=כתף אברהם/חאשם זאנה: הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917		\|Name=כתף אברהם/חאשם זאנה: הסתערות הפרשים הקלים האוסטרליים ב 1917
-	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה. חיל המצב התורכי החל לפנות את העיר והכין את בארותיה לפיצוץ – מצב שהיה עשוי להפוך את הניצחון ל"נצחון פירוס" מאחר ולא היה ניתן להשקות את עשרות אלפי החיים והבהמות. בשעות הצהריים המאוחרות נפל לבסוף המוצב בתל באר שבע וכך התפנתה הדרך לכיבוש העיר עצמה תוך תנועה מהירה. מאחר ונותרה שעת אור אחת בלבד, בחר מפקד הקורפוס המדברי הרכוב – הגנרל האוסטרלי שובל – לנסות ולכבוש את העיר בהפתעה. מאחר ובזמינות מיידית לתנועה עמדה רק חטיבה אוסטרלית של רובאים רכובים, שבניגוד לפרשים לא מיועדים ללחום על גבי סוסים, בעוד חטיבת פרשים חנתה רחוק מכדי להתערב עוד בשעות האור, בחר שובל להמר על כיבוש העיר בהסתערות פתע רכובה. שני גדודים רכובים של החטיבה האוסטרלית הרביעית נערכו כאן על גבעות אלה המשקיפות היטב על באר שבע. תוך צעידה בכמה גלים מערבה אל המישור בן ששת הקילומטרים המפריד בין נקודה זו ובין באר שבע, הם התקדמו לעבר החפירות התורכיות ששכנו באזור בית אשל. הצעידה הפכה בנקודה כלשהי לדהירה ולהפתעת הפיקוד התורכי הסתבר, מאוחר מדי, כי אין מדובר על תנועה רכובה למטרת הערכות להתקפה רגלית, אלא על הסתערות חזיתית. גל ראשון של רוכבים פשט על החפירות בבית אשל, והגלים הבאים, ממש לפני חשיכה, הסתערו ישירות אל תוך העיר העתיקה תוך נטרול המאמצים לפוצץ את הבארות רבות הערך ולסגת מן העיר. במחיר של למעלה משלושים חללים כבשו האוסטרלים את העיר על בארותיה ולקחו בשבי כוח תורכי גדול מהם פי כמה. עד תום 1917 כבר שוחררו ירושלים, יהודה וכל מישור החוף דרומית לירקון. הצהרת בלפור ניתנה כמה ימים לאחר ההסתערות. במורשת והזיכרון ההיסטורי האוסטרלי ההסתערות בבאר שבע שנייה בחשיבותה רק ל"יום אנז"ק" ונחשבת ליום זיכרון חשוב. חללי ההסתערות, כמו אלה של קרבות אותה התקופה בכלל, נקברו בבית הקברות הבריטי בבאר שבע. הסתערות הפרשים מונצחת הן בתצוגת קבע ב"מצודה" בבית אשל וכן ב"פארק החייל האוסטרלי" בתוך באר שבע.	+	\|Description=רכס גבעות בולט החודר צפונה אל תוך בקעת באר שבע ובאזור זה חוצה אותה. דרך הנחל העובר ממזרח לרכס הגיחו הרובאים הרכובים של אוגדת אנז"ק והאוגדה הרכובה האוסטרלית בסיומו של "האיגוף הגדול", בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 לאוקטובר 1917. "האיגוף הגדול" הביא לכאן, בסיומו של מסע בן למעלה מ-3 ימים, כוח רכוב גדול ומיומן שצעד לכאן די בהפתעה, לאחר שיצא מאזור פארק אשכול, דרך חלוצה ומשאבי שדה, והופיע בהפתעה בעורף מערך הביצורים התורכי, בנקודה החלשה ביותר שלו. בשעות הבוקר המוקדמות החטיבה הרכובה הניו זילנדית יצאה מכאן לכבוש את המוצב התורכי הגדול בתל באר שבע, בעוד חטיבה אוסטרלית יצאה לאזור צומת שוקת לנתק את כביש חברון-באר שבע. באותו זמן, לאחר הרעשה קצרה וכבדה מאוד, כבשו רגלים בריטיים את קו הביצורים התורכי החזק ברמות שדרומית מערבית לבאר שבע (בין גבעת חבלנים לנחל באר שבע) וערערו לחלוטין את אחיזתם של התורכים במרחב זה, מאחר ולא היה בידם זמן להחיש תגבורות. מאחר ונוצרו קשיים רבים ועיכובים בכיבוש תל באר שבע, לא ניתן היה להמשיך ולכבוש את העיר עצמה, כיבוש שחשיבותו רבה משום מקורות המים הנדרשים שהיו בה.
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
שורה 12:		שורה 12:
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	\|Contributors=המקומי		\|Contributors=המקומי
-	\|LastUpdate=09/23/2009 11:17:55	+	\|LastUpdate=09/23/2009 07:50:39
	\|WinId=633892939130900591		\|WinId=633892939130900591
	\|Csrc=		\|Csrc=
	}}		}}