P1163 - היסטוריית גרסאות

ניר 24: שם:המצדית התורכית של מחלף השבעה. תיאור:לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשל

2021-10-19T13:20:42Z

שם:המצדית התורכית של מחלף השבעה. תיאור:לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 13:20, 19 באוקטובר 2021
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=Yes		\|MeasuredByGPS=Yes
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
-	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו ~~שייכת~~ היום ~~לעסק פרטי~~ ומשמשת כמשרד. מי שהשתלט על המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.	+	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו מוחזקת היום על ידי פולש ומשמשת כמשרד. מי שהשתלט על המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
	מול המצדית נמצא בית באר שנבנה באותה תקופה.		מול המצדית נמצא בית באר שנבנה באותה תקופה.
	\|images=מיצדהשבעה.JPG		\|images=מיצדהשבעה.JPG
שורה 12:		שורה 12:
	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030, Blax, ניר 24		\|Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030, Blax, ניר 24
	\|csrc=mobile		\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=4/12/2021 09:01:44	+	\|LastUpdate=10/19/2021 13:20:42
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

ניר 24: שם:המצדית התורכית של מחלף השבעה. תיאור:לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשל

2021-04-12T09:01:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 09:01, 12 באפריל 2021
שורה 3:		שורה 3:
	\|Lat=32.010222136863		\|Lat=32.010222136863
	\|Height=34		\|Height=34
-	\|MeasuredByGPS=No	+	\|MeasuredByGPS=Yes
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
-	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. ~~בעל~~ המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.	+	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. מי שהשתלט על המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
-	\|images=מיצדהשבעה.JPG,	+	מול המצדית נמצא בית באר שנבנה באותה תקופה.
		+	\|images=מיצדהשבעה.JPG
	\|Accessibility=הכל		\|Accessibility=הכל
	\|PointType=מצודה		\|PointType=מצודה
-	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030	+	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030, Blax, ניר 24
-	\|csrc=	+	\|csrc=mobile
-	\|LastUpdate=6/13/~~2014 07~~:51:26	+	\|LastUpdate=4/12/2021 09:01:44
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

Yerushalmi: שוחזר מעריכות של Blax (שיחה) לעריכה האחרונה של Moti3030

2014-12-04T22:01:15Z

שוחזר מעריכות של Blax (שיחה) לעריכה האחרונה של Moti3030

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 22:01, 4 בדצמבר 2014
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
-	\|Description=לא הרבה מכירים, ~~אל8פ9ל4םעםך~~ צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.	+	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
	\|images=מיצדהשבעה.JPG,		\|images=מיצדהשבעה.JPG,
	\|Accessibility=הכל		\|Accessibility=הכל
	\|PointType=מצודה		\|PointType=מצודה
-	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030~~, Blax~~	+	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030
	\|csrc=		\|csrc=
-	\|LastUpdate=8/5/2014 16:39:14	+	\|LastUpdate=6/13/2014 07:51:26
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

Blax: שם:המצדית התורכית של מחלף השבעה. תיאור:לא הרבה מכירים, אל8פ9ל4םעםך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהש

2014-08-05T16:39:14Z

שם:המצדית התורכית של מחלף השבעה. תיאור:לא הרבה מכירים, אל8פ9ל4םעםך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 16:39, 5 באוגוסט 2014
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
-	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.	+	\|Description=לא הרבה מכירים, אל8פ9ל4םעםך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
	\|images=מיצדהשבעה.JPG,		\|images=מיצדהשבעה.JPG,
	\|Accessibility=הכל		\|Accessibility=הכל
	\|PointType=מצודה		\|PointType=מצודה
-	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030	+	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030, Blax
	\|csrc=		\|csrc=
-	\|LastUpdate=6/13/2014 07:51:26	+	\|LastUpdate=8/5/2014 16:39:14
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

Moti3030: שם:המצדית התורכית של מחלף השבעה. תיאור:לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשל

2014-06-13T07:51:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 07:51, 13 ביוני 2014
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=34.~~81243019061803~~	+	\|Lon=34.812430190618
-	\|Lat=32.~~01022213686351~~	+	\|Lat=32.010222136863
	\|Height=34		\|Height=34
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.		\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
-	\|images=מיצדהשבעה.JPG,	+	\|images=מיצדהשבעה.JPG,
	\|Accessibility=הכל		\|Accessibility=הכל
	\|PointType=מצודה		\|PointType=מצודה
-	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber	+	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber, Moti3030
-	\|LastUpdate=6/5/~~2013 11~~:52:42	+	\|csrc=
		+	\|LastUpdate=6/13/2014 07:51:26
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
-	~~\|Csrc=~~
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

Marikriber ב־11:52, 5 ביוני 2013

2013-06-05T11:52:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 11:52, 5 ביוני 2013
שורה 6:		שורה 6:
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.		\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
		+	\|images=מיצדהשבעה.JPG,
	\|Accessibility=הכל		\|Accessibility=הכל
	\|PointType=מצודה		\|PointType=מצודה
-	\|Contributors=אסף פולת	+	\|Contributors=אסף פולת, Marikriber
-	\|LastUpdate=4/27/2013 08:37:15	+	\|LastUpdate=6/5/2013 11:52:42
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
	\|Csrc=		\|Csrc=
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
-	~~\|images=~~
	}}		}}

אסף פולת ב־08:37, 27 באפריל 2013

2013-04-27T08:37:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:37, 27 באפריל 2013
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
-	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום ~~לאדם~~ פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.	+	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לעסק פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
	\|Accessibility=הכל		\|Accessibility=הכל
	\|PointType=מצודה		\|PointType=מצודה
	\|Contributors=אסף פולת		\|Contributors=אסף פולת
-	\|LastUpdate=4/27/2013 08:36:29	+	\|LastUpdate=4/27/2013 08:37:15
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
	\|Csrc=		\|Csrc=

אסף פולת ב־08:36, 27 באפריל 2013

2013-04-27T08:36:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:36, 27 באפריל 2013
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
-	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו ~~נמצאת כיום בשטח מוסך~~ ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן ~~וביניהן חרכים~~ ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה ~~נותר~~ כאז.	+	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו שייכת היום לאדם פרטי ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז.
	\|Accessibility=הכל		\|Accessibility=הכל
	\|PointType=מצודה		\|PointType=מצודה
	\|Contributors=אסף פולת		\|Contributors=אסף פולת
-	\|LastUpdate=3/22/2013 18:18:50	+	\|LastUpdate=4/27/2013 08:36:29
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
	\|Csrc=		\|Csrc=

אסף פולת ב־18:18, 22 במרץ 2013

2013-03-22T18:18:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 18:18, 22 במרץ 2013
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
-	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ~~מאחורי~~ שלט פרסומת, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה).הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו נמצאת כיום בשטח מוסך ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וביניהן חרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות ~~שרדו עד~~ היום ארבע: ~~אחת~~ ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו ~~שבמחלף~~ השבעה (16) – שמצבה נותר כאז.	+	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו נמצאת כיום בשטח מוסך ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וביניהן חרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה נותר כאז.
	\|Accessibility=הכל		\|Accessibility=הכל
	\|PointType=מצודה		\|PointType=מצודה
	\|Contributors=אסף פולת		\|Contributors=אסף פולת
-	\|LastUpdate=1/12/2013 08:37:56	+	\|LastUpdate=3/22/2013 18:18:50
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
	\|Csrc=		\|Csrc=

אסף פולת ב־08:37, 12 בינואר 2013

2013-01-12T08:37:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 08:37, 12 בינואר 2013
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה		\|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
-	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ~~ומאחורי~~ שלט פרסומת, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים, שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה. ~~מטרתן הייתה~~ להעלות את רמת הביטחון ~~בדרכים~~. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (~~ניתן למצוא~~ סימונים שלהן במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו נמצאת כיום בשטח מוסך ומשמשת כמשרד. בעל ~~המוסך~~ צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וביניהן חרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות שרדו ארבע: אחת ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שבמחלף השבעה (16) – שמצבה נותר ~~היום~~ כאז.	+	\|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן מאחורי שלט פרסומת, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה).הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו נמצאת כיום בשטח מוסך ומשמשת כמשרד. בעל המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וביניהן חרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות שרדו עד היום ארבע: אחת ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שבמחלף השבעה (16) – שמצבה נותר כאז.
	\|Accessibility=הכל		\|Accessibility=הכל
	\|PointType=מצודה		\|PointType=מצודה
	\|Contributors=אסף פולת		\|Contributors=אסף פולת
-	\|LastUpdate=1/11/2013 13:13:20	+	\|LastUpdate=1/12/2013 08:37:56
	\|WinId=634856272287537731		\|WinId=634856272287537731
	\|Csrc=		\|Csrc=