P108687 - היסטוריית גרסאות

ליאו ב־19:43, 12 בפברואר 2023

2023-02-12T19:43:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 19:43, 12 בפברואר 2023
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=קומראן		\|Name=קומראן
-	\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון~~, נחצבו 11 מערות שברובן~~ מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו ~~עמטל~~ ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי ~~נער~~ בדואי בשנת 1947, ולאחר ~~שניקנו~~ בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת ~~שעיקרה~~ אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות ~~במקום והמגילות~~ הכיתתיות ~~של כת~~ האיסיים~~, כפי הנראה הם מי שישבו במקום~~. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב ~~רבני~~ (~~אורתודוכסי~~ של ~~ימינו~~) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות ~~סופרים~~ וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.	+	\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון ישד מערה שבתוכה מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי רועה בדואי בשנת 1947, ולאחר שחלקן ניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות בארה''ב, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת ב 1951 ע"י דה-וו והמשיכו אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות, קסתות דיו (כתיבת מגילות) וריבוי צלחות חרס (ארוחות משותפות) יש המקשרים בין המגילות הכיתתיות לכת האיסיים וטוענים שזהו ישוב איסיי. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב חקלאי רגיל (אחוזה חקלאית של עשירים) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.
	\|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg		\|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg
-	~~\|Accessibility=~~
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה, Yerushalmi, עמית כימיה1	+	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה, Yerushalmi, עמית כימיה1, ליאו
	\|csrc=I14		\|csrc=I14
-	\|LastUpdate=12/7/~~2018 20~~:28:07	+	\|LastUpdate=2/12/2023 19:43:11
	\|WinId=633539613155537698		\|WinId=633539613155537698
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
		+	\|Accessibility=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

עמית כימיה1: שם:קומראן. תיאור:באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נח

2018-12-07T20:28:07Z

שם:קומראן. תיאור:באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 20:28, 7 בדצמבר 2018
שורה 5:		שורה 5:
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=קומראן		\|Name=קומראן
-	\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.	+	\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו עמטל ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.
	\|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg		\|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה, Yerushalmi	+	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה, Yerushalmi, עמית כימיה1
	\|csrc=I14		\|csrc=I14
-	\|LastUpdate=2/12/~~2017 22~~:00:19	+	\|LastUpdate=12/7/2018 20:28:07
	\|WinId=633539613155537698		\|WinId=633539613155537698
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

Yerushalmi: ביטול גרסה 134667 של איציק גדליה (שיחה)

2017-02-12T22:00:19Z

ביטול גרסה 134667 של איציק גדליה (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 22:00, 12 בפברואר 2017
שורה 4:		שורה 4:
	\|Height=-334		\|Height=-334
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
-	\|Name=קומראן ~~עם מטי ומיר~~	+	\|Name=קומראן
	\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.		\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.
	\|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg		\|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה	+	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה, Yerushalmi
	\|csrc=I14		\|csrc=I14
-	\|LastUpdate=11/14/~~2015 09~~:34:44	+	\|LastUpdate=2/12/2017 22:00:19
	\|WinId=633539613155537698		\|WinId=633539613155537698
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

איציק גדליה: שם:קומראן עם מטי ומיר . תיאור:באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חו

2015-11-14T09:34:44Z

שם:קומראן עם מטי ומיר . תיאור:באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 09:34, 14 בנובמבר 2015
שורה 4:		שורה 4:
	\|Height=-334		\|Height=-334
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
-	\|Name=קומראן	+	\|Name=קומראן עם מטי ומיר
	\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.		\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.
	\|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg		\|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור	+	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור, איציק גדליה
	\|csrc=I14		\|csrc=I14
-	\|LastUpdate=4/8/2015 15:19:56	+	\|LastUpdate=11/14/2015 09:34:44
	\|WinId=633539613155537698		\|WinId=633539613155537698
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

מתן אלמגור: שם:קומראן. תיאור:באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נח

2015-04-08T15:19:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 15:19, 8 באפריל 2015
שורה 6:		שורה 6:
	\|Name=קומראן		\|Name=קומראן
	\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.		\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.
-	\|images=	+	\|images=2015.04.08-173259.668.android.jpg
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv	+	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv, מתן אלמגור
	\|csrc=I14		\|csrc=I14
-	\|LastUpdate=12/8/~~2014 12~~:02:40	+	\|LastUpdate=4/8/2015 15:19:56
	\|WinId=633539613155537698		\|WinId=633539613155537698
	\|LongDescription=		\|LongDescription=
	\|ExtLinks=		\|ExtLinks=
	}}		}}

Levizkyaviv: שם:קומראן. תיאור:באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נח

2014-12-08T12:02:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 12:02, 8 בדצמבר 2014
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=35.~~4591601934779~~	+	\|Lon=35.459160193478
-	\|Lat=31.~~7414288357834~~	+	\|Lat=31.741428835783
	\|Height=-334		\|Height=-334
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=קומראן		\|Name=קומראן
-	\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות.	+	\|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות. על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס). בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות. מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה. הכניסה בתשלום.
-		+	\|images=
-	על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס).	+
-		+
-	בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות.	+
-		+
-	מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה.	+
-		+
-	הכניסה בתשלום.	+
-	\|~~LongDescription~~=	+
	\|Accessibility=		\|Accessibility=
	\|PointType=אתר ארכיאולוגי		\|PointType=אתר ארכיאולוגי
-	~~\|images=~~	+	\|Contributors=עמית הורן, Levizkyaviv
-	~~\|ExtLinks=~~	+
-	\|Contributors=עמית הורן	+
-	~~\|LastUpdate=08/10/2008 12:35:15~~	+
-	~~\|WinId=633539613155537698~~	+
	\|csrc=I14		\|csrc=I14
		+	\|LastUpdate=12/8/2014 12:02:40
		+	\|WinId=633539613155537698
		+	\|LongDescription=
		+	\|ExtLinks=
	}}		}}

עמוד ענן: תיקון נ.צ.

2010-12-27T22:07:18Z

תיקון נ.צ.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מתאריך 22:07, 27 בדצמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	\|Lon=35.~~4584932263002~~	+	\|Lon=35.4591601934779
-	\|Lat=31.~~741054255142~~	+	\|Lat=31.7414288357834
-	\|Height=-~~343~~	+	\|Height=-334
	\|MeasuredByGPS=No		\|MeasuredByGPS=No
	\|Name=קומראן		\|Name=קומראן
שורה 22:		שורה 22:
	\|LastUpdate=08/10/2008 12:35:15		\|LastUpdate=08/10/2008 12:35:15
	\|WinId=633539613155537698		\|WinId=633539613155537698
-	\|~~Csrc~~=	+	\|csrc=I14
	}}		}}

עמית הורן ב־12:35, 10 באוגוסט 2008

2008-08-10T12:35:15Z

דף חדש

{{Point
|Lon=35.4584932263002
|Lat=31.741054255142
|Height=-343
|MeasuredByGPS=No
|Name=קומראן
|Description=באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות). המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות.

על פי ריבוי המקוואות במקום והמגילות הכיתתיות של כת האיסיים, כפי הנראה הם מי שישבו במקום. עם זאת, פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל טען שמדובר דווקא ביישוב רבני (אורתודוכסי של ימינו) בעוד שהיישוב האיסיי נמצא מעל עין גדי, בריכוז בתים פשוטים שנמצא על ההר (ומניסיון, מי שינסה להגיע אליו יחטוף 650 ש"ח קנס).

בקומראן נמצאו שרידי שולחנות סופרים וכדים יפים שבהם נשמרו המגילות ושהמכסה שלהם נתן את צורתו להיכל הספר במוזיאון ישראל, בו מוצגות חלק מן המגילות.

מלבד בשל השטח הטופוגרפי הנוח, המקום גם נבחר משום שדרך משנית עתיקה מבית לחם יורדת אליו וממשיכה ממנו מזרחה אל עבר הירדן, והוא גם הנקודה הדרומית ביותר שהיה אפשר להגיע אליה בבקעת הירדן, משום שעד שנות השבעים של המאה ה-20 פני ים המלח לא אפשרו מעבר לצד הימה.

הכניסה בתשלום.
|LongDescription=
|Accessibility=
|PointType=אתר ארכיאולוגי
|images=
|ExtLinks=
|Contributors=עמית הורן
|LastUpdate=08/10/2008 12:35:15
|WinId=633539613155537698
|Csrc=
}}